החיים החדשים שלי

קצת פחות מחודש עבר מאז שעזבתי את העבודה כשכירה. עכשיו אני לומדת איך זה נראה בצד השני

בחיים החדשים שלי אני יכולה לומר "לא" או "כן" למה שבא לי. זה תלוי רק בי.
בחיים החדשים שלי אין שום דד ליין, חוץ מאלה שאני קבעתי לעצמי.
שזה פשוט מדהים אותי, כל יום מחדש.
כאילו – אין שום מחויבות לשום דבר, חוץ ממה שהחלטתי להתחייב אליו.
מטורף, לא?

עדיין לא מאוזנת

בחיים החדשים שלי רוב העבודה נעשית אחר הצהריים ובערב. אם הייתי יודעת לישון בבוקר, זה היה נהדר. במקום זה אני ממשיכה לקום בחמש וחצי, ועובדת כל היום כמו מטורפת.
בחיים החדשים שלי אני ממשיכה לעבוד כמו מטורפת, למרות שלכאורה הייתי אמורה להיות בחופש. או לפחות לעבוד קצת פחות. הייתי בטוחה שמרגע שאעזוב את "לאשה" יתפנה לי איזה חלק ניכר מהיום. במקום זה אני מוצאת את עצמי מקבלת עוד ועוד עבודה מעכשיו לעכשיו, ומייצרת לעצמי עוד ועוד עבודה קדימה.
במילים אחרות, החיים החדשים שלי ממש לא מאוזנים כמו שהייתי רוצה. אבל הי, אני רק מתחילה פה. בטח זה עוד ישתנה.

מה שאני יוזמת – קורה

בחיים החדשים שלי קורה כמעט רק מה שאני יוזמת שיקרה.
וכמעט כל מה שאני יוזמת – באמת קורה.
שזה מדהים ומשונה ומפליא.
אחרי שנים שהתרגלתי להגיב לבקשות, להתגמש מול העולם – בחיים החדשים שלי אני מתרגלת את שרירי היוזמה.
ומה שמופלא בחיים החדשים שלי, זה שיש לי זמן לפתח יוזמות. אשכרה יש לי זמן לזה. מוקדש בלו"ז, לא דחוק בצידי הסימונים ביומן.
אם עולה לי רעיון, אני יכולה לנסות להזיז אותו. לקדם אותו. ליצור אותו, ואז להרים טלפונים ולנסות לגלות איך הוא יעבוד. ולמרבה הפלא, זה ממש קורה. פתאום אני רואה מול העיניים: ככה זה נראה, בריאת מציאות.

נדרש אומץ

בחיים החדשים שלי יש אי וודאות.
נגמרו הימים של התלוש שמגיע בסוף כל חודש, לא משנה מה.
וגם אם החודש הלו"ז שלי מלא, מי יודע מה יהיה בחודש הבא.
כך שבחיים החדשים שלי נדרש אומץ.
אומץ ליזום. אומץ להרים טלפונים. אומץ לשאול אם רוצים במקרה הרצאה שלי לימי היערכות של המורים, לאסיפת ההורים הראשונה של השנה, למפגשי צוות.
אומץ לדבר על כסף.
אומץ לשמוע לא, כשזה לא מתאים.
אומץ לומר לעצמי שגם אם זה לא מתאים למישהו, זה לא אומר שזה לא מתאים בכלל.
אומץ להמשיך ולהציע בכל זאת.

ככה זה היה תמיד

ואם אני חושבת על זה, ככה זה היה בעצם תמיד.
גם בחיים הישנים שלי.
רק שאז, לא הייתי ערה.
לא שמתי לב לכך שמי שממלא את היום שלי בעבודה זה לא העיתון – זו אני.
לא שמתי לב לכך שדברים חדשים שנכנסו לחיי היו תלויים ביוזמה שלי.
לא הבחנתי בכך שמה שאני מכוונת אליו – קורה.
לא קלטתי שההתחייבות שלי היא תמיד קודם כל לעצמי.
שאני צריכה אומץ כדי להגיד מה מתאים לי ומה לא,
אבל בהחלט מותר לי. תמיד.
שאני צריכה לדבר על כסף.
שזה בסדר גמור, לדבר על כסף.
החיים החדשים שלי עושים את זה שקוף, אבל ככה זה היה תמיד.

משתדלת להיות ערה

אז אני יוצאת לחיים החדשים שלי, ומשתדלת להיות ערה.
להשתמש בהזדמנות הנפלאה הזו שהחיים העניקו לי – שאני הענקתי לי – לראות את הדברים מתרחשים בזמן אמת.
לא להטיל את האחריות על אף אחד אחר, אלא רק עלי.
לא להטיל אשמה על אף אחד, כולל עלי.
להתחייב. לקחת זמן פנוי לפינוי. לגייס אומץ, שלווה, כנות.
לדעת שזה לא יקרה מייד, אבל בכל זאת – להיות בדרך.

נ.ב. 1: תצטרפו אלי? אני פה. תטא הילינג ותכנית ליווי להורים. כלומר, כל מה שצריך כדי לפתוח חיים חדשים ממש עכשיו; בלי לוותר על החיים הישנים. רק להשיר מעליכם את הלא נחוץ. להישאר עם מה שמעניק ביטחון. לצאת אל הקיץ הזה חופשיים ומשוחררים.

נ.ב. 2: לפעמים בוחרים ספר לפי הכריכה, ושיר לפי השורה הראשונה שלו

פורסם בקטגוריה הורות וילדים, התפתחות אישית, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.