להיות אדם שקל לאהוב

זה מה שאני רוצה להיות כשאהיה גדולה

יש משפטים שנחרטים בלב לתמיד. משפט כזה אמרה הנזירה ריטה בריטריט שהייתי בו ביום כיפור האחרון. "האנשים שהכי קשה לאהוב, הם אלה שהכי זקוקים לאהבה", היא אמרה אחרי שסיפרה על נזירה תובענית שהייתה שכנתה במנזר בהודו. "אבל אתם", היא פנתה אלינו, "אל תהיו כאלה. לנסו להיות אדם שקל לאהוב".

זה מה שאני הכי רוצה

ומאז אני הולכת עם המשפט הזה ומגלגלת אותו. מרגישה את האמת שבו דוחפת אותי בעדינות. מכל הדברים, זה מה שאני הכי רוצה להיות: אדם שקל לאהוב.
ולא, לא כדי שאנשים יהיו מרוצים ממני, או כדי להבטיח לעצמי חברים (למרות שזה בהחלט בונוס וכייף). לאורך השנים תמיד רציתי לקבל אהבה, הרגשתי תלויה בלקבל אהבה, ולא הבנתי שהתלות הזו שלי היא המכשול העיקרי שעומד בפני. לא הבנתי, שאדם שקל לאהוב, הוא כמעט ההיפך מאדם שתלוי באהבה של אחרים. בעיקר בגלל שבעיני, אדם שקל לאהוב הוא כל הדברים האלה:

–    אדם שלא מרוכז רק בעצמו ובצרכים שלו. כולנו עסוקים בצרכים שלנו. זה רק טבעי. אבל אם נסתכל מסביב, נגלה שככל שהאדם שמולנו עסוק יותר בעצמו ובמילוי צרכים שלו, כך הוא יותר תובעני, יותר עסוק במה הוא רוצה מאיתנו. ומכיוון שאני יודעת שמצב כזה נובע ממצוקה, מתחושה עמוקה של בור פעור, של מצב הישרדות – אני יכולה לומר בשקט ובשלווה: אני לא רוצה להיות אדם שמרוכז בעצמו ובצרכים שלו. אני רוצה לדעת שהכל בסדר איתי כך או כך, בין אם אקבל או לא אקבל.

–    אדם שרואה אחרים. אדם שרואה אחרים, הוא אדם שיש לו פניות רגשית להתבונן באלה שסביבו: לשים לב למה שעובר עליהם, למה שקשה להם. הוא לא עסוק במה אנשים יכולים לעשות בשבילו – הוא באמת ממוקד בהם. ואם לדייק, אני רוצה גם להיות אדם שמקשיב לאחרים מבלי לערבב את עצמו – בלי לשאול את עצמו בזמן ההקשבה מה זה אומר עליו, ואיך הוא עם זה, והאם אוהבים אותו פחות. כן, תאמינו לי, מכירה את כל המלל הפנימי הזה בעל פה. אלוהים, איזה רעש.

–    אדם שרוצה להתחשב. אדם מתחשב הוא אדם שלא רק רואה אחרים, אלא גם עושה עם זה משהו. כשאני מוכנה להתחשב – מרצון ולא מאונס – אני מודעת לאחריות שלי כלפי אחרים. אני מודעת למקום שאני תופסת, להשלכות של הפעולות שלי, לכך שיש לכל דבר שאני אומרת או עושה משמעות וכוח והשפעה. ומכיוון שכך, אני עלולה לפגוע, אם לא אשים לב.
אדם מתחשב הוא אדם שמכיר בערך של עצמו, בכוחו, בכך שיש לו מקום – ומוכן מתוך הידיעה הזאת לשים את עצמו ואת הצרכים שלו רגע בצד, כי ברור לו שהיו עוד הזדמנויות. יש לו זמן. ומתוך הזמן הזה הוא יכול לתת לאחרים לדבר קודם, לפנות להם מקום בתור או בכביש. הוא לא במצוקה, והוא רואה את המצוקה של האחרים גם דרך ההתנהגות התובענית שלהם. והוא זז, כי הוא יכול גם אחר כך.

–    אדם מתלהב. האנשים שאני הכי אוהבת להיות בחברתם הם אלה שיכולים להתלהב מכל דבר. אלה שיודעים למצוא את המגניב בכל דבר. ככה בול אני רוצה להיות.

–    אבל בלי דרמה. בבקשה, בלי דרמה. רוצה לפטר את הדרמה מחיי. היא לא אטרקטיבית החוצה, אבל היא עוד פחות אטרקטיבית פנימה. אני רוצה להיות אדם שלא מתעלם, אבל גם לא עושה עניין. שמכיר פרופורציות. שיודע שבניכוי הדרמה קל יותר לפתור קשיים.

–    אדם גמיש. לקראת הריטריט הקרוב נשלח אל המשתתפים טופס: האם אנחנו רוצים לשבת על כרית? על כיסא? גם וגם? כמעט שכתבתי "כרית", ואז חשבתי שבעצם זה ממש לא משנה לי. ככה או ככה יהיה  לי מרתק, ואם יהיה לי קשה – ובכן, זה חלק מהעניין בריטריט: לראות מה עולה כשהתנאים לא נוחים, ולברר אותו. סימנתי "גם וגם".
אז ככה אני רוצה גם בחיים: להיות אדם שלא כל כך משנים לו התנאים החיצוניים. שיכול להתגמש, מה שלא יהיה. כי הוא יודע שהכל טוב, ועם מה שלא טוב – עובדים.

–    אדם ששלם עם עצמו – ובמילים אחרות, אדם שפועל לפי הערכים של עצמו. אדם כזה עושה מה שהוא אומר, ואומר מה שהוא עושה. הוא יודע שהוא פועל כראוי ולכן לא רודף אחרי האישור של אחרים – שיאהבו אותו, שיתפעלו ממנו, שיאשרו אותו.

–    אדם שלא לוקח את עצמו כל כך ברצינות. וזה אני הכי רוצה: להפסיק לקחת את עצמי כל כך ברצינות. כי בכל פעם שאני חרדה לכבודי, למעמדי, לתדמית שלי, למקום שלי – זה אומר דבר אחד פשוט: שאני חרדה. שאני לא מרגישה בטוחה בכבוד שלי, במקום שלי, במי אני.
וככל שאני חרדה יותר מפגיעה, כך אני מנפחת את חגורת ההצלה שלי: האגו (בחיי. ככה האגו נראה בעיני התטא שלי: כמו חגורת הצלה נפוחה וצהובה). ומכיוון שבתוכי אני יודעת שאפשר לפוצץ את חגורת ההצלה הזו בדקירת סיכה אחת מכוונת היטב, אני נהיית חרדה עוד יותר, מנפחת עוד יותר את האגו, שומרת עליו יותר.
ודי לי בזה. אני הכי חשובה בעולם, בדיוק כמו כל אחד אחר. כולנו נקודות חיבור ברשת אינסופית. כשאני זוכרת את זה אני מוכנה להרפות כשמישהו אחר נמתח, כדי להתאים את עצמי אליו. כשאני זוכרת את זה, אני מוכנה להרפות כי קשה לי ומתוח, מתוך ידיעה שמישהו אחר – איזשהו מישהו אחר – יימתח כדי להתאים את עצמו אלי.

–    אדם אוהב. ובסוף, הכל מסתכם בזה. בלהיות אדם שמסתכל סביב ואוהב את מה שהוא רואה. שלא עסוק במה שאין אלא במה שיש וקיים ועובד. שיודע להתפעל, ויודע לפתוח את הלב. כמה קל לאהוב אדם כזה. אפילו הוא עצמו (היא עצמה) יכול לאהוב אותו.
שרק אזכה. עוד בגלגול הזה.

נ.ב. 1: חברים, אהבה עצמית על הפרק. מי שרוצה שאוריד לו / לה בתטא שהוא יודע איך זה מרגיש לאהוב את עצמו, שהוא יודע איך זה מרגיש להיות אדם אהוב, שקל לו ופשוט לו לבטא אהבה כלפי אחרים וכלפי עצמו – כתבו לי ואוריד לכם. ומי שרוצה לטפל בזה לעומק, לבחון את שורשי חוסר האהבה העצמית או תחושת הבדידות ולהוציא אותם מהמערכת – מוזמן לסשן של תטא הילינג.

נ.ב. 2: שיר, אהבה.

פורסם בקטגוריה התפתחות אישית, כללי, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.