נא להפסיק למהר

או: למה למהר הוא הדרך הכי מהירה לגרום לעצמך סבל

"סבל הוא הרצון להיות במקום אחר מזה שאתה נמצא בו".
כה אמר פרופ' יעקב רז בקורס שהשתתפתי בו השבוע, והפך לי את הראש.
לא בגלל שעצם האמירה הפתיעה אותי: מזמן-מזמן, בטיפול תטא מיוחד במינו, כששאלתי מה זה סבל, נעניתי: "סבל הוא אי הלימה". בכל פעם שיש אי הלימה בין הגוף לסביבה שלו או בין מאוויי הנפש לבין המציאות שסביבה, מופיע סבל.
אז לא בגלל התוכן של המשפט התהפכתי. המשפט היפה הזה הפך לי את הראש כי הבנתי שהוא התשובה לשאלה ששאלתי בשבוע שעבר – "איך להפסיק למהר".

כשהשאלה נשאלת, התשובה מגיעה

לפני עשר שנים בערך, בכל מדיטציית בוקר הייתי מבקשת לי תכונה טובה לאותו יום (וודאי לא יפתיע את קוראי בלוג זה שאחת התכונות שביקשתי לי יותר מכל הייתה סבלנות). יום אחד אמר לי חבר: "את יודעת, את יכולה גם לשאול שאלה בזמן המדיטציה, והתשובה תגיע".
ומאז למדתי שכך הוא: כשהשאלה נשאלת, התשובה מגיעה. לא תמיד באופן שחשבת וממי שחשבת, אבל היא מגיעה; מתגלה מתוך המציאות.
וכאמור, בפוסט של השבוע שעבר שאלתי איך להפסיק למהר. והנה, הגיעה התשובה: להבין שבכל פעם שאני ממהרת אני גורמת לעצמי סבל.

למהר זה לרצות להיות במקום אחר

כי מה זה למהר, בעצם? למהר זה לרצות להיות במקום אחר מזה שבו אני נמצאת כרגע. כי אם אני בפגישה ואני ממהרת לפגישה הבאה, זה אומר שאני כבר לא איפה שאני. הראש שלי מזמן רוצה להיות במקום הבא. וכך שוב ושוב: למקום הבא, ולזה שאחריו, ולזה שאחריו.
וכשאני עושה את זה, אני גורמת לעצמי סבל כפול: ראשית, אני לא מצליחה ליהנות ממה שאני עושה כרגע. כשאני ממהרת לאנשהו, כל דבר שאינו אותו אנשהו נראה לי בזבוז זמן.
ושנית, אני חווה לחץ. כשיש כזה אי תיאום בין הגוף שנמצא במקום אחד והראש שנמצא במקום אחר, לא יכולה להיות הרמוניה. רק סטרס.

תחלוף תחושת הלחץ

וכשאני מבינה את זה, אני רואה איך עבדתי על עצמי כל הזמן הזה.
אמרתי לעצמי שאם רק אגיע (מהר!) לדבר הבא, אם אספיק לבצע את המטלה הבאה, אם אצליח לדחוף אותה לתוך עיסת הזמן הדחוסה, תחלוף תחושת הלחץ שאני נמצאת בה ותגיע הקלה.
ובעצם, הרי שעצם הניסיון לדחוף עוד משהו גורם לי לחוש לחץ. וההגעה למקום הבא מספקת הקלה כמו לחלוץ נעל קטנה מדי, שחבל שנעלתי מראש.
במילים אחרות: התבלבלתי. מצאתי את הדרך הלא נכונה להגיע לשקט, להרמוניה, לשמחה.
חשבתי שאם אעשה מספיק סימוני "וי" ברשימה ארגיש שקטה. לא הבנתי שכל מה שאני צריכה כדי להרגיש שקטה, זה להכניס פחות סעיפים לרשימה.
הא! לעשות פחות! זה הכל!

אין מקום אחר

ובשביל זה אני צריכה ללמוד לעשות רווחים.
רווחים בין המשימות, רווחים בין הזמנים, רווחים בין ההספקים.
להסכים להספיק פחות.
להסכים להתמסר למקום שבו אני נמצאת. בלי לרצות ללכת לשום מקום אחר.
לדעת: אין מקום אחר.
נ.ב. 1: ואם גם את ממהרת כל הזמן, וזה מרגיש כאילו את רצה אחרי הזנב של עצמך, אבל אין לך מושג איך לעצור בין צריך לצריך – מוזמנת לפרגן לעצמך טיפול תטא. לעצור רגע. להתבונן במה שאת באמת רוצה. למצוא את הדרך אל הנחת.

נ.ב. 2: שיר בהזמנת הדייג: לעזוב את כל החובות, ולחיות כמו עריקים

פורסם בקטגוריה בריאות, הורות וילדים, התפתחות אישית, כללי, תטא הילינג, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על נא להפסיק למהר

  1. מאת רוית‏:

    תודה על המילים.
    מצאתי שהצלחת לתמלל את מה שאני חושבת / מרגישה.

סגור לתגובות.