אנא המתיני, ותיעני לפי התור

פוסט ובו ידובר: על חוסר סבלנות, על טיימינג מחורבן ועל נומרולוגיה קבלית

אין לי סבלנות.
ממש לא. אפילו לא טיפה. אולי זו הפרעת קשב. אולי העובדה שהייתי בת יחידה ומפונקת במשך 8 שנים קריטיות. אולי המספרים שלי קובעים. ככה או ככה, הדבר שהכי קשה לי בעולם הוא לחכות.
מבחינתי, לגלות סבלנות זה סבל – במובן הכי פיזי של המילה. תסתכלו עלי מחכה, ותחטפו סחרחורת: אני זזה. קופצת. מרעידה את הרגל. כוססת ציפורניים. ואם קשה לי לחכות באופן כללי, הכי קשה לי כשמאחרים לי; כשקובעים איתי פגישה ולא מגיעים בזמן. אז אני נהיית מרירה וקורבנית; מרגישה ששתו לי, שלקחו לי, שגזלו ממני את הזמן שלי.
למרבה הצער, החיים מזמנים לי לא מעט הזדמנויות לחכות. בהיותי סוג של טורבו אנושי, אני הולכת מהר, חושבת מהר, מחליטה מהר (ומתחרטת מהר על שלא הקדשתי עוד זמן להליכה, מחשבה ולהחלטה). אני חיה על ספידים (מטאפוריים, כמובן), לטוב ולרע.
וזה הופך את החיים שלי ללא פשוטים. אני רוצה הכל, ואני רוצה את זה עכשיו – ולמרבה הצער העולם מסרב לציית. באמת, חוצפה.

עניין של טיימינג

במשך שנים התהלכתי כועסת על חוסר ההתחשבות של העולם במשאב הכי יקר וקצוב שלי: הזמן.  באופן מפתיע, ההבנה הגיעה דווקא כשבעלי בא אלי בטענות, פעם אחר פעם: "את, יש לך בעיה עם טיימינג", הוא רטן כשביקשתי ממנו שיעשה גם לי קפה, רגע אחרי שהוא זז מהקומקום. "עוד פעם את והטיימינג שלך", הוא מילמל בסלולרי כשהתקשרתי לבקש שיביא גם לחם בשנייה שהוא עזב את הקופה בסופר. "טיימינג מחורבן יש לך, את", הוא נהם כששוב ביקשתי שיסיע את אחד הילדים לאיזה חוג ביום היחיד בשבוע שבו הייתה לו אפשרות ללכת לדוג. טיימינג מחורבן, התברר לי עם השנים, הוא כל טיימינג שלא מתאים לטיימינג שלו. "יכול להיות שגם אני ככה?" שאלתי את עצמי, ועצמי, כמנהגו המרגיז, ענה לי: "כן, בהחלט".
כלומר, אם נסתכל לרגע במבט פילוסופי על בעיית האיחורים של העולם, טיימינג מחורבן הוא כל טיימינג שלא מתאים לטיימינג שלנו. בכל פעם שאנחנו כועסים על מישהו שמאחר לנו, אנחנו מתרעמים על כך שהוא לא התאים את הזמן שלו לזמן שלנו. עצם הביטוי "מאחר לי" אומר שמבחינתי, זה לא שהוא איחר לפגישה שאותה הוא קבע – כלומר, לא הסתדר עם הניהול של סדר היום שלו – אלא עשה משהו נגדי באופן אישי.
בכל פעם שאנחנו צריכים לחכות – בתור, בפקק, סתם בסבלנות עד שדברים שאנחנו רוצים סוף סוף יקרו – אנחנו מרגישים אותו דבר: שעושים לנו דווקא. שלא מתחשבים בנו. ברצונות שלנו. בתכניות שלנו.

תנו לי קצב

אבל למעשה, האמת היא הפוכה: מי שעושה דווקא אלה אנחנו. בכל פעם שאנחנו מסרבים לחכות בסבלנות, אנחנו לא מתחשבים. אנחנו רוצים שהדברים ייעשו בדרכנו, ובקצב שלנו. אנחנו לא רואים ממטר את הרצונות, הדרכים והקצבים של האחרים.
וגרוע מזה: בכל פעם שאנחנו מסרבים לחכות בסבלנות, אנחנו לא משתלבים. אנחנו מוציאים את עצמנו מהמרקם העדין, הנוזלי, של הקצב הכללי. אנחנו לא מקשיבים להרמוניה הכללית כדי להשתלב בה, אלא יוצרים פינה של קצב פרטי, אחר, שיוצר דיסהרמוניה. ומי שסובל מהדיסהרמוניה יותר מכל הוא מי שנמצא במרכזה: אנחנו. את האוזניים שלנו היא מחרישה עד כאב; יוצרת לחץ על עור התוף, ולחץ באופן כללי.
וכשמוכנים להסתכל על הטיימינג מהזווית הזאת, מגלים דברים מופלאים: שכשעוצרים, ממתינים ומקשיבים, אפשר להצטרף בעדינות, בלי להשקיע מאמץ. שהתכניות המקוריות אמנם לא מתגשמות, אבל תכניות אחרות באות במקומן, ולפעמים הן יפות ומוצלחות יותר. שההמתנה יכולה להיות מתנה. (ועכשיו, נראה אתכם זוכרים את זה בפקק הבא).

ומשהו על נומרולוגיה קבלית:

לכל מספר יש קצב ואנרגיה משלו, ולכן יכולת שונה להמתין בסבלנות, וקושי שונה להתאים את עצמו למקצב הכללי.
מספר 1 – לפי נומרולוגיה קבלית, ניחן באנרגיה פורצת קדימה, מתכננת תכניות, מהירה ויוזמת. לכן הוא מטבעו עלול להיות חסר סבלנות להתנהלות חסרת תכלית מוגדרת, ולקצב איטי של אחרים סביבו.
מספר 2 – לפי נומרולוגיה קבלית, מטבעו נכון לשקול שוב, להתלבט בין האופציות הקיימות, לראות את הצד השני ולהתחשב בקצב של האחרים. בקיצור, מלך הסבלנות – כל עוד הצורך לחכות לא מצית אצלו עניינים רגשיים.
מספר 3 – לפי נומרולוגיה קבלית, הוא בעל צורך בסיפוקים מידיים, בהתחדשות מתמדת, בביטוי עצמי כאן ועכשיו. קשה לו יותר להתחשב באחרים ובקצב שלהם. מצד שני, הצד הילדי שבו, שמסרב לקחת אחריות, יכול לגרום לו לאחר לאחרים ולאתגר את סבלנותם.
מספר 4 – לפי נומרולוגיה קבלית, חי בתוך מסגרת מובנית ולפי כללים קבועים. הוא איטי מטבעו, אבל לא תמיד סבלן כלפי הקצב של האחרים. כשזמן הופך עבורו לעיקרון ("זמן זה זמן"), היקה מבין המספרים יתקשה להכיל איחורים.
מספר 5 – לפי נומרולוגיה קבלית, הוא בעל אנרגיה דינאמית, מהירה, פורצת דרך, הוא רואה לפני אחרים את העתיד לבוא, ועלול להתקשות לחכות עד שכולם יגיעו. יתר על כן: זמנים עלולים להיחוות על ידו כגבולות נוקשים – הדבר שהוא הכי לא אוהב.
מספר 6 – אוהב הרמוניה, סלחן, משפחתי – ולכן נכון להתחשב באחרים ובקצב שלהם גם אם זה לא נוח לו: העיקר למנוע עימות. מצד שני, הצורך של ה-6 במקצב כללי יכול לגרום לו לכעוס (בשקט, ספנים, אבל לכעוס) על מי שמתעקש להיות יוצא דופן ולעורר עימותים.
מספר 7 – לפי נומרולוגיה קבלית, אינו מספר מהיר במיוחד: הפרפקציוניזם והמיקוד שלו, לצד החשש שלו משגיאות, העומק והקושי לשחרר, עלולים ליצור אצלו קושי לעמוד בדד-ליינים. איחורים של אחרים מעוררים אצלו בעיקר חרדות.
מספר 8 – לפי נומרולוגיה קבלית – מספר מהיר, דינמי, מבצע. אין לו קושי לעמוד בזמנים – אלא אם הוא מתפזר מדי בין מטלות. קשה לו לקבל שאנשים אינם עומדים בזמנים שלו, כי הדבר מתפרש כפגיעה בכבודו ובמעמדו.
מספר 9 – לפי נומרולוגיה קבלית, מספר שיכול לראות את התמונה הגדולה, ולכן יכולה להיות לו תחושה טובה של המקצב הכללי, ויכולת התחשבות טבעית במי שקשה לו לעמוד בקצב. חוסר הסבלנות מתגלה כשדורשים ממנו להתעכב על פרטים שנראים לו לא חשובים, או לבנות משהו מהבסיס כשהוא כבר עסוק בסיום.
* כמובן שניתוח לפי מספר אחד בלבד הוא חלקי בלבד. ייעוץ נומרולוגי מקצועי לוקח בחשבון את המכלול.