כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

איך ללטף קיפוד מור אסאל

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

מור אסאל

  • לזכור את הגלים
    עכשיו איטי אצלי.נגמר ההיי הגדול של השקת "איך ללטף קיפוד". נגמרו הישיבות עד אמצע הלילה עם חברות להכניס ספרים למעטפות ולכתוב כתובות. נגמרו הראיונות בכלי התקשורת. ארבעה חודשים אחרי שהספר יצא לאור עוד קונים אותו, כמובן, ובערבים יש לי אירועי זום עם קבוצות, אבל בגדול – איטי אצלי עכשיו.ואני לא מתמודדת טוב עם לאט. עם …

    לזכור את הגלים לקריאה »

  • תודעת משחק
    תודעת משחקלא הייתי בטוחה שאני יודעת לכתוב רומן.כלומר, ידעתי שאני יודעת לכתוב. תמיד כתבתי. ותמיד דמיינתי סיפורים מתרחשים סביבי.אבל לא הייתי בטוחה שאני יודעת לכתוב רומן שלם. סיפור עלילה שיש בו התחלה, ואמצע, וסוף, ומתח.פעמיים ניסיתי קודם, ולא סיימתי. אבל הפעם – הפעם היה בזה מראש משהו אחר. כי קודם, הכתיבה הייתה בשבילי העבודה שלי, …

    תודעת משחק לקריאה »

  • חזון הגומיות השחורות
    בחודשים האחרונים אני מתהלכת בעולם חדש. עולם של ניסים, התאמות זמנים, צירופי מקרים והזדמנויות.אני חווה את כל זה בעיקר סביב רומן הביכורים שהוצאתי בהוצאה עצמית ("איך ללטף קיפוד"). אני חווה טיימינג ממוזל. הצעות מפתיעות. שיתופי פעולה בלתי צפויים. פרגון ממקומות שחששתי שיבקרו. המהדורה הראשונה נגמרה בחודשיים, ואני מדפיסה חדשה. הספר אפילו נכנס לרבי המכר של …

    חזון הגומיות השחורות לקריאה »

  • שיעור בבודהיזם
    בימים האחרונים אני מסתכלת בהשתאות על העולם שסביבי. לפעמים אני דואגת. לרוב אני מתפעלת. ומי שממש מתקרב אלי, שומע אותי ממלמלת: "הדלאי למה צדק".כי מה שאני רואה סביבי, זה שיעור בבודהיזם.קודם כל, התלות ההדדית, שהיא אולי הנחת היסוד הכי בסיסית בבודהיזם. "רק נדמה לכם שאתם כאן לבד בעולם", אמר הבודהה (בניסוח חופשי שלי). "ורק נדמה …

    שיעור בבודהיזם לקריאה »

  • איך מלטפים קיפוד?
    (פוסט שנכתב כדי לחגוג חודשיים – וכמעט 6000 חברות – בקבוצת הפייסבוק "אפשר להוציא את הבחורה מהקיבוץ") "אז איך קרה שפתחת את הקבוצה הזאת?" כל העולם שאל אותי את השאלה הזאת בחודשיים האחרונים. אמא שלי ואבא שלי ואח שלי. חברות שלי. עיתונאיות שראיינו אותי. וגם אנשים ששמעו, שקראו, שהופתעו. אז איך זה קרה, הדבר הזה? …

    איך מלטפים קיפוד? לקריאה »

  • אפשר הרבה יותר
    "אז מה, נגמר האוכל?" הגבר שהתחתנתי איתו, שבא מתפוצה מסויימת שדוגלת בשפע, מביט בייאוש בקרקעית הסיר הנוצצת. "אני לא מבין למה את לא מבשלת כמות קצת יותר גדולה. מכסימום נזרוק, מה קרה". אני מסתכלת בו באשמה. אני יודעת שזה חשוב לו, אבל פשוט לא מסוגלת. אין מצב בעולם שאבשל יותר מדי. עם כל שנות האימהות …

    אפשר הרבה יותר לקריאה »

  • הכל משתבש לטובה
    (או: מה עושים כשהתכניות שלנו הולכות לעזאזל) לפני כמעט שלושים שנה, עמדתי ממררת בבכי במשרד קבלת התלמידים באוניברסיטת תל אביב. רגע לפני כן עוד הייתי בדרך לחלום שלי: ללמוד בעיר הגדולה. לחיות חיים סטודנטיאליים מלהיבים. להכיר סוף סוף את העיר שפינטזתי עליה. כל מה שהפריד ביני לבין החלום שלי הייתה עובדה קטנה אחת: איחרתי להגיע …

    הכל משתבש לטובה לקריאה »

  • לסמוך עליה
    בקיץ לפני 18 שנים הפקדתי אותה בידיה הגרומות של מטפלת שלא הכרתי. והלכתי מהפעוטון, בקושי מצליחה לסגור את השער לפני שהדמעות פרצו. "איך אני אדע אם יהיה לה טוב?" בכיתי לחברתי י'. "איך היא תסתדר שם? היא הכי צעירה. היא עוד לא הולכת אפילו. איך אני יכולה לחזור הביתה ולהשאיר אותה ככה?" "היא תהיה בסדר", …

    לסמוך עליה לקריאה »

  • שלב הגולם
    או: איך התחילה לי פתאום יצירה מתוך העצירה אני מתנסה עכשיו בעצירה. מאז שחזרתי מהודו, לפני חודש, החיים שלי פה קיבלו קצב של הודו. דברים לא קורים במהירות שאני רגילה. אני לא פועלת במהירות שאני רגילה. אני צריכה שקט. המון שקט. הרבה פחות צמאה למגע אנושי, הרבה יותר צמאה לזמן בהייה וחלימה בהקיץ. ועד כמה …

    שלב הגולם לקריאה »

  • סימני דרך
    לפעמים אני רואה סימנים. צירופי מקרים: שם של רחוב שזהה לשם של ספר שחשבתי עליו. חבר שעלה בזיכרוני ופתאום פוסע מולי במעבר חצייה בתל אביב. חברה שמצלצלת בדיוק כשחשבתי להתקשר אליה. מסר במילים: שיר ברדיו שמדבר בדיוק על מה שאני עסוקה בו; משפט מקרי בשיחה שעונה בדיוק על מה ששאלתי את עצמי רגע קודם. חיזיון …

    סימני דרך לקריאה »

דילוג לתוכן