ארכיון פוסטים מאת: MorAs

לעזוב את דת העבודה

איך ללמוד לנוח בלי לכעוס על עצמך (כמעט בכלל) תקשיבו, אתם יודעים מה עושים אנשים שיודעים לנוח? השבוע בדקתי את זה. לא תאמינו. זה הולך ככה: הם יודעים להתעצל במיטה ולא לקפוץ ממנה כמו קפיץ מלא מרץ ברגע שהשעון מצלצל. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בריאות, בריאת מציאות, התפתחות אישית | סגור לתגובות על לעזוב את דת העבודה

גם זה יעבור

הוראות למחלימה משפעת רגשית אז התקופה הזאת לא משהו בשבילי. שום דבר חיצוני לא קרה, תודה לאל. סתם ככה, תקופה שכזו. אולי זה הריתמוס הטבעי שלי (עולה, יורדת, עולה), ואולי זו שנה 4 בנומרולוגיה שצנחה עלי במלוא עוזה, משקפת לי חזק מאי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בודהיזם, התפתחות אישית | עם התגים | 4 תגובות

שיהיו לך חיים בעלי ערך

מה שאני מאחלת לעצמי ביום ההולדת הזה פעם, כשהייתי קטנה, היינו מאחלים זה לזה בימי ההולדת: "שתגשימי את כל החלומות שלך" (לעיתים היינו מאחלות "שתישארי את", כאילו יש אופציה אחרת. אם הייתה, בטח היו שנים שהייתי חוטפת אותה בשתי ידיים. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בודהיזם, בריאת מציאות, התפתחות אישית, כללי | עם התגים , | 6 תגובות

יש הכל.

הרחבה, בירור, פעולה. זה כל מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לקבל את מה שאנחנו רוצים את יכולה ללמוד שנים. לעשות קורסים, סדנאות, רטריטים. את יכולה לעשות מדיטציה יום יום. את יכולה לדבר על זה, לקרוא על זה, לחשוב על זה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בודהיזם, בריאות, בריאת מציאות, התפתחות אישית | עם התגים , , | 2 תגובות

האם עונשים עובדים?

תרגיל בחשיבה – או: פוסט חינוכי בתכלית בואו נעשה תרגיל מחשבתי. נגיד שנסעתם בדרך לעבודה, ובהיסח הדעת מצאתם את עצמכם מסמסים תוך כדי נהיגה. פתאום, משומקום, צץ שוטר ומסמן לכם לעצור בצד. טראח! קנס של כמה אלפי שקלים להתחלת היום. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הורות וילדים | עם התגים , | סגור לתגובות על האם עונשים עובדים?

תה לשלושה

מסתגלת לשינויים. מתרגלת לכך שהילדים שלי גדלים. משתדלת לזכור שהכל דינמי אז בערב אכלנו רק שלושתנו: הדייג, אני וצעיר הבנים. הבינונית יצאה לעבוד במלצרות, הגדול היה (כרגיל) במכינה הקדם צבאית. וככה ישבנו רק שלושתנו ליד השולחן הגדול, ואכלנו ארוחת ערב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בודהיזם, הורות וילדים, התפתחות אישית | עם התגים | סגור לתגובות על תה לשלושה

פחדנית אחת

על הרצון להעז על מה תתחרטי לפני שתמותי? ככה, באמצע היום והשומקום, זה מה שעלה לי בראש. לא שאני אדם של חרטות גדולות (אני אשה של קדימה, לא של אחורה), אבל השבוע חזרתי לספר הנפלא של טאנזין פאלמו, "טיפוח הפוטנציאל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בודהיזם, הורות וילדים | עם התגים , | סגור לתגובות על פחדנית אחת

אני והחבר'ה

או: כלל הזהב שמסדר לנו את ההבדל בין התחשבות והקרבה (סוג של פוסט המשך) פעם פעם, הייתי ילדה טובה. או לפחות ניסיתי להיות כזו. חונכתי לקחת את כולם בחשבון. לימדו אותי לתת חשיבות לצרכי הקבוצה, לשים את הצרכים שלי בצד. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בודהיזם, בריאות, התפתחות אישית, זוגיות | עם התגים , | 2 תגובות

תורת הנתינה

או: מתי התחשבות הופכת להקרבה, ואיך הקרבה מחרבת מערכות יחסים גדלתי להקריב. לא, אני לא צוחקת. ברצינות. גדלתי לשני הורים שחשבו שהם אמורים להקריב למען הזוגיות ולמען הקיבוץ. גדלתי במקום שחינך להקרבה, למען הקיבוץ, העם והמולדת, ובעיקר כלפי החברים לקבוצה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הורות וילדים, התפתחות אישית, זוגיות | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על תורת הנתינה

לחוד וביחד

או: כל השבוע חשבתי על דיפרנציאציה, וחזרתי עם הפוסט הזה "אמא, את כל הזמן מתערבת", אמרה לי האמצעית אתמול (והתכוונה שאני כל הזמן מתערבת, אבל לא בהכרח לטובתה). ופתאום הרגשתי את זה ממש, בגוף: את הצורך להתערב מצד אחד ("יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בודהיזם, התפתחות אישית | עם התגים | סגור לתגובות על לחוד וביחד