כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.
בימים האחרונים אני מסתכלת בהשתאות על העולם שסביבי. לפעמים אני דואגת. לרוב אני מתפעלת. ומי שממש מתקרב אלי, שומע אותי ממלמלת: "הדלאי למה צדק".כי מה שאני רואה סביבי, זה שיעור בבודהיזם.קודם כל, התלות ההדדית, שהיא אולי הנחת היסוד הכי בסיסית בבודהיזם. "רק נדמה לכם שאתם כאן לבד בעולם", אמר הבודהה (בניסוח חופשי שלי). "ורק נדמה …
"אז מה, נגמר האוכל?" הגבר שהתחתנתי איתו, שבא מתפוצה מסויימת שדוגלת בשפע, מביט בייאוש בקרקעית הסיר הנוצצת. "אני לא מבין למה את לא מבשלת כמות קצת יותר גדולה. מכסימום נזרוק, מה קרה". אני מסתכלת בו באשמה. אני יודעת שזה חשוב לו, אבל פשוט לא מסוגלת. אין מצב בעולם שאבשל יותר מדי. עם כל שנות האימהות …
(או: מה עושים כשהתכניות שלנו הולכות לעזאזל) לפני כמעט שלושים שנה, עמדתי ממררת בבכי במשרד קבלת התלמידים באוניברסיטת תל אביב. רגע לפני כן עוד הייתי בדרך לחלום שלי: ללמוד בעיר הגדולה. לחיות חיים סטודנטיאליים מלהיבים. להכיר סוף סוף את העיר שפינטזתי עליה. כל מה שהפריד ביני לבין החלום שלי הייתה עובדה קטנה אחת: איחרתי להגיע …
או: איך התחילה לי פתאום יצירה מתוך העצירה אני מתנסה עכשיו בעצירה. מאז שחזרתי מהודו, לפני חודש, החיים שלי פה קיבלו קצב של הודו. דברים לא קורים במהירות שאני רגילה. אני לא פועלת במהירות שאני רגילה. אני צריכה שקט. המון שקט. הרבה פחות צמאה למגע אנושי, הרבה יותר צמאה לזמן בהייה וחלימה בהקיץ. ועד כמה …
לפעמים אני רואה סימנים. צירופי מקרים: שם של רחוב שזהה לשם של ספר שחשבתי עליו. חבר שעלה בזיכרוני ופתאום פוסע מולי במעבר חצייה בתל אביב. חברה שמצלצלת בדיוק כשחשבתי להתקשר אליה. מסר במילים: שיר ברדיו שמדבר בדיוק על מה שאני עסוקה בו; משפט מקרי בשיחה שעונה בדיוק על מה ששאלתי את עצמי רגע קודם. חיזיון …
ובמילים אחרות: ללמוד להקשיב למה בא לי ומה לא אף פעם לא גלשתי בים (את האמת? אפילו סאפ לא עשיתי). אבל ככה אני מדמיינת את התחושה: לאתר גל, לרכוב עליו, למעלה למעלה, בקצף וברסס, עד שהוא מסתיים, ליפול איתו בחזרה, ואז לחפש אחד חדש, ושוב הכל מהתחלה, צוהל ופראי ומלוח. אף פעם לא הייתי ציפור, …