זוגיות

"יותר מדי כישרונות"

סיפורים מהכורסה: פוסט חדש היא באה אלי, לפני כמה שנים, עם תלונה משונה: "יש לי יותר מדי כישרונות". "יותר מדי כישרונות? יש דבר כזה?" "כן", היא ענתה. "יותר מדי כישרונות קטנים, אבל אף אחד גדול". היא באמת הייתה אדם מוכשר: היא ידעה לכתוב וידעה לנגן ולשיר, היא לא הייתה ממש טובה בציור אבל הייתה לה …

"יותר מדי כישרונות" לקריאה »

אני והחבר'ה

או: כלל הזהב שמסדר לנו את ההבדל בין התחשבות והקרבה (סוג של פוסט המשך) פעם פעם, הייתי ילדה טובה. או לפחות ניסיתי להיות כזו. חונכתי לקחת את כולם בחשבון. לימדו אותי לתת חשיבות לצרכי הקבוצה, לשים את הצרכים שלי בצד. ככה חונכתי, וזה היה לא קל: מטבעי הייתי ילדה מלאה רצונות וצרכים, ילדה שחייבת להיות …

אני והחבר'ה לקריאה »

תורת הנתינה

או: מתי התחשבות הופכת להקרבה, ואיך הקרבה מחרבת מערכות יחסים גדלתי להקריב. לא, אני לא צוחקת. ברצינות. גדלתי לשני הורים שחשבו שהם אמורים להקריב למען הזוגיות ולמען הקיבוץ. גדלתי במקום שחינך להקרבה, למען הקיבוץ, העם והמולדת, ובעיקר כלפי החברים לקבוצה. גדלתי עם אמונה עיקשת שאם אני לא מקריבה, אני חתיכת אגוצנטרית. ושנאתי להקריב, ובכל זאת …

תורת הנתינה לקריאה »

די לאשמה

איך נפטרים מהאשמה, ומחליפים אותה באחריות? זה התחיל במפגש בנות על חוף הים. באוקטובר הים הכי יפה, והכי ריק. ואנחנו ישבנו שם, לחגוג יום הולדת של אחת ולקבל את פניה של שנה חדשה לכולנו. ואחת מאיתנו הביאה דפים ועיפרון כדי שנכתוב את מה היינו רוצות לשחרר בשנה הזו, על מה היינו רוצות לעשות "תשליך", ועוד אחת …

די לאשמה לקריאה »

זאת שעם הסנדוויצ'ים

נמאס לי להיות פרח קיר. החלטתי להשתתף במסיבה של החיים אני זוכרת את עצמי ככה, בדיוק ככה, במסיבות של הנוער בקיבוץ, באחד המקלטים הישנים. כולם רוקדים. כולם שמחים. כולם נהנים. ואני? רוב הזמן עומדת ליד אחד הקירות. קצת מתביישת לרקוד. קצת מפחדת שלא יזמינו אותי כשיגיע הסלואו. עומדת מהצד. משקיפה. *** השנים עברו, תודה לאל. …

זאת שעם הסנדוויצ'ים לקריאה »

אל: עצמי

השנה הקרובה – הצעת הגשה 1. תהיי טובה אלייך. ככה תתני לאחרים דוגמה. 2. תהיי טובה לאחרים. את יודעת שזה יעשה לך רק טוב. 3. תרשי לעצמך גם להיות לא טובה. זה די משחרר, מדי פעם. 4. אם את מתלבטת אם להתעקש או לא, עזבי. התעקשות עושה לך קמטים. 5. כן, הצבע הזה של השיער …

אל: עצמי לקריאה »

ריקות היא צורה

עוד מההבנות של העת האחרונה: צריך להשאיר מקום לריק אז בשבוע האחרון, בעקבות ההבנה מרחיקת הלכת (או בעצם, קצרת הלכת) שמוטב לי להפסיק למהר, ניסיתי ליישם. וגיליתי, שכדי להפסיק למהר אין לי ברירה אלא לרווח את לוח הזמנים שלי. להכניס שתי פגישות במקום בו נכנסו קודם שלוש. לתת מרווחי ביטחון בשוליהן של יציאות להקפצת ילדים …

ריקות היא צורה לקריאה »

נוט טו סלף: כך תשמרי על בריאות נפשית סבירה למדי

(20 כללים לזמנים קשים, וגם לפחות קשים) 1. אל תיפגעי: שום דבר הוא לא אישי נגדך. גם אם לפעמים ממש אפשר להתבלבל. 2. אל תיעלבי. אנשים עסוקים בעיקר בעצמם. זה טבעי. גם את ככה. 3. אל תתאבלי. לא משנה מה קורה לך – תכל'ס, היה יכול להיות יותר גרוע. 4. בעצם, עזבי את מה שהיה …

נוט טו סלף: כך תשמרי על בריאות נפשית סבירה למדי לקריאה »

יפה שתיקה

מתאמנת בלהפסיק לייעץ לילדים שלי. אלוהים, זה קשה שהשם תשמור אותי, אני מתערבת לילדים שלי יותר מדי. אני רואה את זה במבטים המתלכסנים אלי מהצד. אלה של הילדים – שמתאפקים (רובם) להעיר לי רק כשזה נהיה בלתי נסבל, ובמבט של הדייג שבאמת מגיע למעלת קדושה באיפוק (בעניין הזה לפחות). הוא יודע – כולם יודעים – …

יפה שתיקה לקריאה »

בעדינות

אני כבר לא רוצה בכוח. לא רוצה במאמץ. רוצה בעדינות אחד הוויכוחים ההיסטוריים שהיה לי עם הדייג היה בתחילת יחסינו הבינלאומיים – שהתחילו, כמה פואטי, בחוג ליחסים בינלאומיים – היה על כמה מאמץ ראוי להשקיע בעבודה סמינריונית. "את יושבת על זה ארבעה חודשים", הוא ציין, "ומוציאה ציון 95. ואני יושב על זה ארבעה לילות, ומוציא …

בעדינות לקריאה »