ארכיון תגיות: ביקורת

להיות מושלמת

אני ממש לא צריכה להיות מושלמת. אהמממ, רק לעשות ביצועים מושלמים יש משפטים פשוטים והגיוניים, שפשוט נורא קשה לשמוע. אפילו שאת יודעת את האמת שבהם. במיוחד כשאת יודעת את האמת שבהם. אז אתמול – כשהערתי בצניעות אופיינית שיהיה קשה למצוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הורות וילדים, התפתחות אישית, זוגיות | עם התגים , | סגור לתגובות על להיות מושלמת

הפתעות קטנות

אם אני כנה עם עצמי, חלק גדול מה"לעשות לעצמי לבד" בא מפחד. אני רוצה הפתעות, אבל רק הפתעות טובות, וההגדרה שלי להפתעות טובות מצומצמת למדי: בילויים, אבל רק כאלה שמדברים אלי (לא כולל סרטים זרים, לא כולל טיולי אקסטרים). בגדים, אבל בעיקר שחורים. נעליים, אבל רק כאלה עם אימום מסוים ועקב מדויק. מסיבות הפתעה, אבל רק כאלו שהגעתי אליהן מאופרת. אני די פוחדת לעצום את העיניים ושיובילו אותי למקום לא נודע. פוחדת שאמעד בדרך, פוחדת שהמקום לא ימצא חן בעיני. פוחדת שאנשים – והחיים – יפתיעו אותי בדברים שלא אוכל לעמוד בהם. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה התפתחות אישית, זוגיות, כללי | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על הפתעות קטנות

נערה עם אצבע בסכר

כשאני כותבת את זה, אני פתאום מבינה מה יושב בבסיס הביקורת, ומה גורם לה להיות אבן נגף קיימת ועקשנית כל כך ביחסים, למרות שאנחנו שונאים לקבל אותה ואפילו לא נלהבים במיוחד לתת אותה. ומה שיושב בבסיס הוא פחד. לא תמיד מודע, אבל תמיד קיים. ולא סתם פחד, אלא פחד מתוצאה לא טובה, שתפגע בנו או במישהו שאנחנו אוהבים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הורות וילדים, התפתחות אישית, זוגיות | עם התגים , | סגור לתגובות על נערה עם אצבע בסכר

אז הם יגידו

ביקורת מרושעת פוגעת בנו רק כשאנחנו מאמינים לה. כשאנחנו קונים את ההאשמות שלה. כשיש בתוכנו קול שמסכים איתה לגמרי. שחושב שאנחנו באמת מוחצנים או מופנמים מדי, תוקפניים מדי או רגישים מדי, רודפים אחרי ריגושים או נצמדים מדי לעבר להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הורות וילדים, התפתחות אישית | עם התגים , | סגור לתגובות על אז הם יגידו

בת שתים עשרה הייתי

ההלקאה העצמית לא מקדמת לשום מקום: היא רק מורידה את רמת האנרגיה שלנו מטה-מטה, כמו שכל ביקורת עושה. היא לא מאפשרת לנו לאגור כוחות כדי לעשות שינוי – כל שינוי שהוא. היא מותירה אותנו חבולים ופצועים, כשירים פחות להתמודד מול האתגר שבתוכנו, מסתובבים בלופים אינסופיים בכלוב העכברים שבנינו לעצמנו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הורות וילדים, התפתחות אישית, כללי | עם התגים , | סגור לתגובות על בת שתים עשרה הייתי

ביקורת בונה? אין דבר כזה

ש לי נטייה קלה – קלילה ממש בעצם, כמעט בלתי מורגשת – לתקן את האנשים מסביבי. פשוט נורא נורא חשוב לי שהכל יהיה אצלם פיקס. למענם כמובן. כזו אני: צדקת גמורה. "המכנסיים שלך לא מתאימים לחולצה", אני מודיעה לילד, כי הרי תפקידי ללמד אותו איך לא יוצאים מהבית. "זייפת כרגע", אני מביאה לידיעת הילדה השוקדת נואשות על הגיטרה שלה. "נו, באמת, לא אומרים כזה דבר לילדים" אני נוזפת בבעלי (נכון שהוא מחנך. ועוד כזה שכולם רוצים לשלוח אליו את הילדים שלהם. אבל הרי ברור שהוא לא מבין בחינוך כאחת כמוני, שלמדה באוניברסיטה, נו, אה, יחסים בינלאומיים). הסיבה היחידה שאני לא מתקנת כל "שתי שקל" "שבע בנים" או "אני נותת לו" שמופרח לאוויר, היא שאפילו אני לא יכולה להיות בכל מקום. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הורות וילדים, התפתחות אישית, זוגיות | עם התגים , , | סגור לתגובות על ביקורת בונה? אין דבר כזה

תנועת שינוי

למה אנחנו רוצים לשנות את אלה שאנחנו אוהבים? שיטת האימאגו מסבירה שבמהלך התפתחותנו בילדות, אנחנו מתכחשים להיבטים מסוימים של האישיות שלנו, שהאנשים שסביבנו (הורים, למשל) לא אוהבים. אנחנו מכחישים תוקפנות, ביישנות, רוך, פגיעות ועוד. אבל אנחנו לא יכולים להיפרד מההיבטים הללו לחלוטין: הם כמו גוף רפאים שאנחנו ממשיכים לסחוב איתנו. כשביום מן הימים אנחנו מוצאים אדם אחר שמעז לבטא את אותם חלקים מוכחשים שלנו, אנחנו נמשכים אליו כפרפר אל האש: החיבור איתו גורם לנו להרגיש מושלמים שוב ("בלעדיך", אנחנו לוחשים לו, "אני חצי בן אדם". מה שנכון). אבל מכיוון שלמדנו בשחר ילדותנו, בצורה כמעט בלתי מודעת, שאותם חלקים הם בלתי נסבלים – עד מהרה אנחנו מתחילים לכעוס על קיומם מול האף שלנו, ועל בן הזוג שמעז לחיות אותם כאילו כלום. אותו חלק בנו שנמשך לאסרטיביות או לתוקפנות, לרוך או לביישנות, עכשיו רותח: "קח ת'תוקפנות שלך ותרחיק אותה ממני!" אנחנו זועקים, ומנסים שוב לבטל אצל בן הזוג את אותה תכונה שבה התאהבנו.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הורות וילדים, התפתחות אישית, זוגיות, נומרולוגיה קבלית | עם התגים , , | סגור לתגובות על תנועת שינוי