נא באוזן (או: איך למדתי מה זה בזבוז זמן)
אני מגדירה משהו כ"בזבוז זמן" רק כשאני שופטת את הפעילויות הפיזיות שאני עושה (מועילות, נחוצות, חשובות – או בדיוק ההיפך) ומעניקה להן ציונים, במקום לבדוק את המצב הפנימי שלי בזמן שאני עושה אותן. ומכיוון שהמצב הפנימי תלוי בי ורק בי, כל פעילות שאני עושה יכולה להיות נטולת חשיבות או חשובה להפליא; בזבוז זמן – או ניצול מיטבי שלו.