כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.
אני לומדת לאחר. ושיאחרו לי "טוב, אני מבינה שאני פשוט צריכה לצאת תמיד חמש דקות אחרי הזמן שקבענו", אומרת לי י', חברתי משכבר, ולמרות שהיא לא נשמעת כועסת, אני מתכווצת. כי היא צודקת לגמרי: אני מאחרת. כבר כמה פעמים שאני קובעת איתה לצאת לטיול כלבים ומאחרת, בכל פעם בחמש-עשר דקות, וזה לא לעניין. ממתי אני …
קסמה של העמימות הוא פשוט: הוא מחזיק בתוכו את כל האופציות, לא ממומשות. כל עוד אני לא נבדקת, אני בחזקת בריאה. כל עוד לא ביקשתי, התשובה החיובית עדיין אפשרית. כל עוד אני לא מציגה את מה שכואב לי כמו שהוא, עדיין לא חטפתי דחייה בפרצוף. כל האופציות פתוחות, הטובות והרעות, הנעימות והמכאיבות. וקל לי עם זה יותר, כנראה, מאשר עם לחטוף לפנים אופציה בהירה וחד-משמעית שאינה לטעמי.