הלקאה עצמית

הלקאה עצמית היא אלימות. היא לא מופנית כלפי אחרים אלא כלפי עצמנו, אבל זו עדיין אלימות. ויש בה התעקשות להכאיב, להכות שוב ושוב במה שכבר פתוח ומדמם ממילא, למקד באופן כירורגי את ההצלפה במקומות הכי רגישים. וכמו פרצי אלימות אחרים, היא מרגישה באותו רגע כמעט בלתי נשלטת. כאילו עד שיכלה הכעס אי-אפשר להפסיק, אי-אפשר לקחת צעד אחורה. זו התפוצצות – כמו זו שקורית כשאנחנו מתפוצצים על בן הזוג, על הילדים, על ההורים – רק שהפעם המטרה היא עצמנו.