זאת שעם הסנדוויצ'ים
נמאס לי להיות פרח קיר. החלטתי להשתתף במסיבה של החיים אני זוכרת את עצמי ככה, בדיוק ככה, במסיבות של הנוער בקיבוץ, באחד המקלטים הישנים. כולם רוקדים. כולם שמחים. כולם נהנים. ואני? רוב הזמן עומדת ליד אחד הקירות. קצת מתביישת לרקוד. קצת מפחדת שלא יזמינו אותי כשיגיע הסלואו. עומדת מהצד. משקיפה. *** השנים עברו, תודה לאל. …