יחסינו לאן

החשיבה על העתיד ועל מה שנרצה בו מפריעה לנו לשאול את השאלה הכי הכי חשובה: האם טוב לי כרגע?
כי בסופו של דבר, מי שלא עושה לנו טוב היום, כנראה לא יעשה לנו טוב מחר. ומי שעושה לנו טוב עכשיו, מוטב שנקדיש לו עוד רגע של חסד, גם אם בהסתכלות קדימה הוא נראה פחות מבטיח. החיים שלנו, איך שלא נסתכל עליהם, הם רצף של הווה ועוד הווה ועוד הווה. אם נקפיד שכל רגע בהווה יהיה עונג, מה נראה לכם שיקרה?