לתת ולקבל

בזמן האחרון התמקדתי בללמוד לקבל, וזה לא פשוט לי. מודה, מודה, מודה: הרבה יותר קשה לא לקבל. אבל זה לפחות כיווץ מוכר, שאני מתורגלת בו. מצד שני, לקבל? ככה סתם? בלי שמגיע לי? בלי שטרחתי ועמלתי והשקעתי בצד השני? בלי תנאים מוקדמים או פירעון מאוחר? הו, לא. בבקשה, לא. אל תעשו לי את זה. כי אם אתם נותנים לי ללא תמורה וללא תנאים, סתם ככה, זה בטח בגלל שאתם חושבים שאני חלשה ולא מסוגלת. אתם מרחמים עלי, מן הסתם, ואני לא אוהבת את האני שנשקפת לכם מהעיניים. לא, אני גדולה וחזקה ויכולה, ואראה לכם את זה על ידי שאדחה כל נתינה לא מוסברת שלכם, או שאחזיר לכם מיד טובה תחת טובה (נגיד – אשלח לכם פיצה שהכינותי מראש).