כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

איך ללטף קיפוד מור אסאל

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

"יותר מדי כישרונות"

סיפורים מהכורסה: פוסט חדש היא באה אלי, לפני כמה שנים, עם תלונה משונה: "יש לי יותר מדי כישרונות". "יותר מדי כישרונות? יש דבר כזה?" "כן", היא ענתה. "יותר מדי כישרונות קטנים, אבל אף אחד גדול". היא באמת הייתה אדם מוכשר: היא ידעה לכתוב וידעה לנגן ולשיר, היא לא הייתה ממש טובה בציור אבל הייתה לה …

"יותר מדי כישרונות" לקריאה »

מילה רעה

או: הקשר הכואב בין הצקה להשתקה לפני 200 שנות אור (או 37 שנים, בספירה אנושית) הייתי בת 12. בת קיבוץ, שגדלה בכפר הקטן שלה בצפון. היינו 11 ילדים בכיתה. בכיתה מעלינו היו רק שמונה. בקיבוץ שלי דגלו במשנה חינוכית שדגלה: "בית ספר בבית". המשמעות – גרנו בצפון, אבל לא נחשפנו אפילו לצפון. שאר המדינה הייתה …

מילה רעה לקריאה »

אפקט הפנינה

זה קורה לי לא פעם בטיפול או בהדרכה: לפעמים החדר נעלם. האישה שמולי שבכורסה הכתומה השנייה נעלמת. ובמקומה יושבת ברגליים מתנדנדות הילדה שהיא הייתה פעם. צלולת מבט, עגולת לחיים, כואבת כמו שרק ילדים יכולים לכאוב: בטוהר. בלהט. בהתמסרות. המבוגר שמסביב לילד אני מאמינה שהמבוגר שהפכנו להיות הוא ההילה שנוצרה סביב הילד שהיינו פעם. כמו עץ …

אפקט הפנינה לקריאה »

עדינה ושברירית

ולבסוף, אני מוכנה להיות עדינה "את כזאת עדינה", אמרה לי חברתי ע', ברגע של שיחה מלב אל לב. ואני התכווצתי קצת בתוכי. היה לי ברור שהיא אומרת את זה באהבה. אבל עדינה? אני? אמא'לה, איזה פחד. עדינות לא הייתה אחת האיכויות שחונכנו אליהן. חספוס? בטח. כוח? בוודאי. חוסן? בהחלט. להיות יכולה הכל, ביד אחת ותוך …

עדינה ושברירית לקריאה »

איך קוראים לדג הזה שלך?

(אה, סרטן. זהו, ככה קוראים לו) לפני שנתיים בזמן הזה באוקטובר הייתי כמה ימים אחרי הניתוח השני. רגע לפני ההקרנות. התלוצצתי עם רופאיי, כמו שאומרים. עברו קצת פחות משנתיים מאז שנכנסתי לסאגת הסרטן. אני מקווה שהיא מאחורי לתמיד. והעובדה שאני כאן כדי לספר לחבר'ה, היא תוצאה ישירה של גילוי מוקדם. *** לפני כמה שנים תפסתי …

איך קוראים לדג הזה שלך? לקריאה »

לכי תשאלי

איכשהו הגיעו לידיי ארבע שאלות חשובות. לשימוש יומיומי, אחרי הארוחה, עם הרבה מים תקופת השבלול שלי בשיאה. זה טוב, תקופת שבלול מפעם לפעם. לא כייף כל כך, אבל טוב: כי בתקופת שבלול הקולות הפנימיים נשמעים ברור יותר. יש פחות רעשים שיפריעו להם להישמע. והקולות שלי תמיד שואלים. וכששואלים, כך מסתבר לי פעם אחר פעם, מקבלים …

לכי תשאלי לקריאה »

דילוג לתוכן