להיות אמא לחייל קרבי זה…
1. כשהוא בא מהטירונות, לגלות שאין לך בבית אף ארון עם מנעול בשביל לשים בו את הנשק.
2. להיכנס לקבוצת ווטסאפ של ההורים של הצוות במסלול, ולגלות שההבדל היחיד בינה לבין קבוצת הווטסאפ של הורי י"ב הוא שימוש בלתי מבוקר ב"שהשם ישמור אותם" ו"שיהיו בריאים".
3. לדעת ש "צ'וקולוקים" זה "צ'ופרים לחייל הקרבי", ואפילו לדעת לבחור כאלה שימתיקו לילד את השבת שהוא סוגר בשטח.
4. לדעת שהדבר הראשון שאת עושה כשהוא מגיע לשבת זה כביסה, כי אולי תהיה "מקוצרת".
5. לכבס את מדי ה-ב' שלו פעמיים ברצף, ולא להעז לדמיין איך הכתמים האלה נוצרו.
6. לחכות שהוא יסיים כבר את המסלול הבלתי נגמר שלו.
7. להגיע לסוף העולם לטקס סוף מסלול. עם צידנית.
8. ללכת קילומטרים עם צידנית כדי לפגוש את הילד שלך מסיים את המסע, ולזכור שהוא הלך הרבה יותר קילומטרים ממך, ועם משקל הרבה יותר כבד מהצידנית שלך.
9. להיכנס ללחץ מזה שהוא מסיים מסלול, ותיכף יתחיל העולם האמיתי.
10. לחכות שייגמר כבר הקו. לגלות ששבוע יכול להימשך נצח.
11. לגלות שהלילות נורא ארוכים. במיוחד כשהוא לא זמין בטלפון.
12. לצפות בחדשות, ולדעת שהוא שם. ממש שם, בתוך כל הבלגן.
13. להחליט להפסיק לצפות בחדשות עד שהוא משתחרר.
14. לשמוע פה ושם עדכונים מהשטח, ולדעת שאת שומעת חלק מאד נבחר מהם, כי המפק"צ הזכיר לחבר'ה לחוס על האימהות.
15. לנסות לא לדאוג בקול מדי, כי גם הבעל שלך לא ישן מי יודע מה טוב בלילה.
16. לגלות לאן הראש שלך מסוגל ללכת כשאת לא שמה לב. ללמוד להחזיר את עצמך משם ברבע שנייה.
17. להיות גאה בו בטירוף על הדרך שהוא בחר, ובו זמנית לקנא בטירוף באימהות שהילד שלהן לא קרבי.
18. להבין שבמקום שאת תשמרי על הילד שלך כמו תמיד, עכשיו זה הוא ששומר עלייך.
19. לא להשלים עם זה.
20. להשלים עם זה.