כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

איך ללטף קיפוד מור אסאל

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

עולם המשקפיים

פוסט ובו ידובר: על טלוויזיות חדשות, על קצרים בתקשורת ועל נומרולוגיה קבלית

הנה סיפור מהחיים: גבר אחד, לא חשוב למי הוא נשוי, אהב ללכת לראות כדורגל אצל החברים שלו. יום אחד, בין נבדל לצהוב, העיר הגבר לאחד מחבריו: "תגיד לי, איך אתה רואה טלוויזיה במכשיר שלך? לא רואים פה כלום, הכל מטושטש!"
הקשיב החבר, הלך והחליף לפלאזמה חדישה.
לאחר זמן מה, הלך הגבר לצפות בכדורגל אצל עוד חבר אחד. בסופו של ערב, כטוב ליבם ביין ובפנדלים, העיר הגבר לחבר הנוסף: "תגיד, לא נמאס לך מהטלוויזיה המיושנת הזאת? כלום, כלום לא רואים בה, הכל מטושטש!"
הלך החבר הנוסף והחליף גם הוא לטלוויזיה חדישה ומפוארת.
לאחר זמן מה, הזדמן הגבר לאופטומריסט. אמר האופטומטריסט לגבר: "תגיד לי, איך אתה רואה ככה טלוויזיה? זה לא מטושטש לך? משקפיים מספר שלוש ורבע אתה צריך!"
ולמה אני מספרת לכם סיפורי כה מבדחים מחיי הנישואים שלי? כדי לדבר על נושא שאותי באופן אישי מרתק עד אין קץ: העובדה שאנחנו משוכנעים שהדרך שבה אנחנו רואים את העולם היא-היא הדרך האובייקטיבית, האחת והיחידה, ולא מבינים שאנשים אחרים רואים אותו אחרת לגמרי.
בפוסט קודם כבר כתבתי על כך שאנחנו מפרשים את העולם החיצוני לפי עולמנו הפנימי. אבל לאחרונה שמתי לב שגם כשאנחנו כבר מבינים שאנחנו עושים את זה, קשה לנו לקלוט שכך עושים גם אחרים.
נודה על האמת: זה מבלבל. מכיוון שאנחנו רואים את העולם רק דרך עינינו, איך נתפוס שאחרים רואים אותו אחרת? אם אני רגילה לקרוא לצבעו של הדשא "ירוק", כיצד אוכל להבין שיתכן שכשאחרים מביטים בדשא (ואפילו קוראים לו, כמוני, "ירוק"), הם בעצם רואים צבע אחר לגמרי מזה שאני רואה?

רואים עולם אחר, נמצאים בעולם אחר

אחת התוצאות של חוסר ההבנה הזו, היא אינספור קצרים בתקשורת. "איך הוא לא רואה שהכיור מלא? הרי זה ממש מתחת לאף שלו" מתלוננות נשים כאובות. "איך היא לא שמה לב שהגיע הזמן לטסט? למה תמיד רק אני שם לב לתאריך?" עונים גברים כעוסים. ועכשיו, לכי תסבירי לו שבעולם שלך הטסט חבוי מאחורי המטלה הבוערת של שטיפת כלים. ולך תסביר לה שבעולם שלך רואים מסמכים אבל הכלים נעלמים מהעין.
על אחת כמה וכמה העיניים שלנו רואות עולם שונה בכמות הרגשות שבו. מתברר, למשל, שבנות מגיעות לעולם ביכולת טובה יותר לקרוא תווי פנים ולשמוע צלילים בקול האנושי. "כשם שעטלפים מסוגלים לשמוע קולות שאפילו כלבים וחתולים לא יכולים לשמוע, בנות מסוגלות לשמוע בקול האנושי טווח תדרים וגוונים רחב מזה של בנים", כותבת לואן ברינזדיין בספרה המצוין "המוח הנשי". ילדות, היא מוסיפה, גם מיטיבות מילדים לקרוא הבעות פנים כדי לדעת אם מאזינים להן (כן, גברים יקרים ששקועים בפלזמות היקרות. אנחנו יודעות כשאתם לא מקשיבים לנו), ובנות מיטיבות מבנים להבחין ברמזים חברתיים ורגשיים, ולכן חוות בעוצמה רבה יותר את השדרים הרגשיים שבסביבה. במילים אחרות: נשים לא רק רואות עוינות, כעס או התלהבות אצל האחרים ביתר קלות, הן גם סופגות את הרגשות הללו בעוצמה גבוהה יותר. כשהגבר ירגיש שהוא נמצא בסביבה ניטראלית, האשה תרגיש שהיא נמצאת בחדר רועש וגועש מרגשות.
כלומר: נשים לא רק רואות את הסיטואציה אחרת מהגברים: למעשה, הן נמצאות בסיטואציה אחרת מהגברים.

מציאות נפרדת

אבל זה נכון לא רק לגבי נשים וגברים. למעשה, כל אחד מאיתנו קולט ניואנסים אחרים, רמזים אחרים, קולות אחרים, תדרים אחרים – שמושפעים מהאופי המולד שלו (בנומרולוגית שוטפת: ממספרי הלידה שלו), ומהפריזמה שאיתה נולד. אדם שעסוק ברגשות חי בעולם מוצף רגשית, בעוד אדם שמתעניין בטבע יגלה אותו על כך צעד ושעל. למעשה, כל אחד מאיתנו נמצא במציאות נפרדת. מרכס כבר אמר לפני שנים רבות שההוויה קובעת את התודעה, אבל האמת היא שזה עובד גם להיפך: התודעה האישית, הספציפית, המולדת שלנו – קובעת את ההוויה ואת החוויה. היא זו שמעצבת את העולם הנגלה לעין הפרטית של כל אחד מאיתנו, מבליטה פרטים מסוימים ומעלימה אחרים.

התוצאה היא שבעצם כולנו חיים במיליארדי עולמות נפרדים, שכל אחד מהם שונה במשהו מהאחר, ואין שניים דומים. וכך, בני זוג שיוצאים בבוקר מהבית יחד ונכנסים יחד לאוטו, למעשה לא יוצאים מאותו בית (למשל, היא, מבחינתה, יוצאת מבית הפוך ומלא מטלות, והוא יוצא מקן בטוח ונעים) ולא נכנסים לאותו אוטו (היא נכנסת לקופסה שתסיע אותה ממקום למקום, והוא נכנס לפרוייקט שדורש ממנו ביקור במוסך). למעשה, הם גם לא יחד: בפירוש ייתכן שהיא מרגישה עדיין מלאת אהבה מהלילה הקודם, קרובה ואינטימית, בעוד הראש שלו נמצא כבר במטלה הבאה, והוא כלל לא חש בנוכחותה לידו (כמובן, גם ההיפך אפשרי).

מחברים עולמות בשבילך

אז מה זה אומר? שנדונו לחיות בבדידות, לעולם כל אחד כלוא בתוך עולמו שלו? שלעולם לא נבין באמת את האנשים שאנחנו אוהבים – שגם הם בעצם כלואים בעולם פרטי משלהם?
אפשר לראות את זה גם כך, אבל האמת היא שלנו, ליצורים המדברים, יש דרך אחת, קשה אבל מתגמלת, לראות את העולם דרך עיניו של האחר.
לדרך הזו קוראים הקשבה. ולא סתם הקשבה, אלא הקשבה נטולת הנחות מוקדמות. הקשבה שבה אנחנו יוצאים מתוך הנחה שאנחנו לא מבינים כלום, כולל הדברים הכי מובנים מאליהם.
בהקשבה כזו, אנחנו בודקים ומבררים בדייקנות ובעקשנות: "כשאתה אומר לי שאתה רוצה לנוח, למה אתה מתכוון? כשאתה אומר לי שאתה רוצה חופש, למה אתה מתכוון? וכשאת אומרת שאת אוהבת אותי, מה את אוהבת? מה זאת אומרת את האחריות שלי – מה זו אחריות בעינייך?"
רק כשנשאל ונמשיך לשאול על הדברים הכי ברורים, שנדמה לנו שהבנו מזמן, נצליח לפצח את מילכוד העיניים הפרטיות, ואולי, סוף-סוף, נצליח להבין למה הוא מתכוון כשהוא אומר "ירוק".

ומשהו על נומרולוגיה קבלית

עוד דרך להבין טוב יותר את האחר ואת העולם שהוא חי בו, הוא פשוט ללמוד נומרולוגיה. כל אחד מהמספרים הוא לא רק תיאור אופי: הוא קודם כל פריזמה, דרך הסתכלות על העולם.
בעוד ה-1 רואה את העולם דרך כוונת של מטרה, ועיניו מחפשות בו את המבנה וההיגיון, ה-2 רואה אותו כגועש ורוחש רגשות. מבחינת ה-2, העולם מורכב ממערכות יחסים, וזה מה שהוא יקלוט קודם כל.
ה-3 בר המזל רואה את העולם כמקום חיובי ומסייע. עיניו מכוונות לקלוט ולנצל הזדמנויות, כמו שעיניו המיומנות של דייג מכוונות לשינוי הקל במים שמבשר על בוא דג. ה-4, לעומתו, מחפש את הכללים, המסגרת, ועיניו קולטות כל פרט, רלבנטי או לא רלבנטי, שנעלם מעיניו של ה-5, שעסוקות באיתור מגמות של שינוי, ובדבר הבא שתיכף יגיע.
ה-6 חש כל כעס וקונפליקט ככבד מנשוא, וכל ישותו מתארגנת לרכך רגשות קשים. הוא רואה את העולם שסביבו כמחולק למשפחות, ורגיש בעיקר לגלות מי שזקוק לעזרתו. ה-7 עסוק הרבה פחות באחרים והרבה יותר במסרים העדינים ששולחת לו האינטואיציה שלו. הוא מחפש בעולם משמעות ושלמות, לעומת ה-8 שעיניו מכוונות אל ההצלחה, הפרסום והעושר, ושהעולם נפרש לחושיו המחודדים כמו מפה מפורטת של מי למעלה ומי למטה. ה-9 רואה את ההכללה ואת הכלל, והאנרגיה הרבה שלו שלוחה להבין ולהסביר את העולם.
אם כן, מה הפלא שה-2 וה-5 חלוקים על השאלה אם הנישואים שלהם טובים או לא, אם יש בהם מרחב אישי אבל פחות רגש? מה הפלא שה-9 לא מבין איך ה-4 עסוק בקטנות, בעוד ה-4 משתגע איך ה-9 לא מבין שבלי עיסוק בפרטים כל המבנה יקרוס? ולמה להשתומם על ה-6 שכועסת על בן זוגה, איש ה-1, שלא עסוק מספיק בבית ועסוק מדי, לטענתה, בעצמו, בעוד בן הזוג משתוקק שהיא תפסיק לעשות מכל ריב זבובי משבר זוגי בגודל פיל?
אבחון זוגי (ייעוץ זוגי) על פי נומרולוגיה קבלית לוקח את כל הדברים האלה בחשבון, ובעצם מאפשר לכל אחד מבני הזוג להביט, ולו לרגע, דרך עיניו של השני. כך פוחת הכעס והעלבון, והאהבה גדלה.