כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

איך ללטף קיפוד מור אסאל

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

קלפי מסר

קריאת כיוון
קלפי מסר לעבודה עצמית וקבוצתית

מה הקלף ששלפת? להלן המסר מהקלפים:

יש לך זמן
האם החיים שלך הם התרוצצות בלתי פוסקת? האם יש לך תחושה שהזמן לעולם אינו מספיק, והמשימות לעולם לא נגמרות?
קלף זה מופיע כשנשכחת מאיתנו אמת החיים הבסיסית ביותר: החומר שממנו עשויים החיים שלנו הוא זמן. ניתן להשתמש בו בדרכים שונות – אבל כל עוד אנחנו בחיים, הוא ישנו. רק נדמה שהוא מתחבא מאחורי מטלות החיים הדחופות.
יש לך זמן. הזמן הוא החיים שלך: לא כדאי לנצל אותו, כמו שלא היינו רוצים שינצלו אותנו. במקום זה, מוטב פשוט להסכים להבחין בכך שיש לנו זמן. אנו אלה שבוחרים כיצד והיכן להשקיע אותו.
יש לך זמן לנוח, ללמוד, לבלות עם האהובים עליך. יש לך זמן להגשים, לנסות, לטעות.
ואם נדמה לך שלא – מוטב לשאול את עצמך: מה חשוב לי כרגע בחיים? האם הזמן שלי – כלומר, החיים שלי – מושקעים איפה שחשוב לי?

יש לך מקום
קלף זה מופיע כשנדמה לנו שאין מקום לצרכים שלנו, או גרוע מזה – שאין מקום למי שאנחנו. כשנדמה לנו שמותר לנו להביא את עצמנו רק בצורה מצומצמת – לעיתים כי שאחרים צריכים יותר או לוקחים יותר מקום; לעיתים מפני שמישהו סביבנו לא מקבל אותנו כמו שאנחנו ודורש מאיתנו להשתנות.
הקלף הזה בא להזכיר שמרגע שהגענו, יש לנו מקום. הצרכים שלנו לא חשובים יותר משל אדם אחר – אבל גם לא חשובים פחות.
אם נדמה לך שאין לך מקום – מוטב לשאול את עצמנו: האם אנחנו מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו? האם אנו מביעים את עצמנו ואת צרכינו בבהירות? אנחנו נותנים לעצמנו מקום בסדר העדיפויות שלנו? מה צריך לקרות כדי שנרגיש שיש לנו מקום? מה עוד אפשר לעשות כדי שזה יקרה?

יש לך תפקיד
לעיתים אנחנו מרגישים מיותרים. לא מספיק תורמים למערכת המשפחתית או הקהילתית או זו בעבודה. לא מספיק משפיעים.
קלף זה בא להזכיר לך שיש לך תפקיד ייחודי משלך; שלכל אחד מאיתנו תפקיד בחיי אחרים, בחיי העולם, גם אם לא תמיד אנחנו מבחינים בו. יש תפקיד לטוב הלב או לנינוחות של חלקנו, בדיוק כמו שיש תפקיד לאנרגיה ולנוקשות של אחרים. יש תפקיד לביקורתיות ולחמלה, ללמדנות או לפיזיות. כל אחד מאיתנו בנוי כדי להעניק לאחרים זוית ספציפית משלו, שאינה דומה למה שייתן כל אדם אחר. כולנו יחד יוצרים קליידוסקופ משוכלל, תמונה רב מימדית ומורכבת.
קלף זה מזמין אותך לשאול: מה יש לי לתת לעולם? ממה מורכב סל המתנות שלי? (רצוי לפרט!) מה התפקיד שגורם לך לחוש סיפוק ומלאות?

יש לך מה שנחוץ לך
האם לעיתים קרובות יש לך צורך בעוד שעות ביממה? האם היית רוצה עוד קצת כסף, אנרגיות, ידע או התפתחות אישית?
רובנו נעים בעולם הזה עם שאיפה מתמדת ל"עוד קצת", שימלא את החסר הנוכחי. קלף זה בא להזכיר לך שהחיפוש אחרי "עוד משהו" הוא אינסופי, וככל הנראה לעולם לא יבוא על סיפוקו – כי הרי תמיד אפשר "עוד".
הוא בא להזכיר לך להסתכל על מה שכבר יש לך: היכולות שלך. תבונתך והאינטואיציה שלך. הרכוש או הכסף שעומדים לרשותך, ומה שניתן לעשות בהם. מעגלי התמיכה. הוא בא להזכיר לך לשחק עם הקלפים שיש לך, לא עם אלה שאין. להפסיק להתנות את ההתקדמות שלך במה שעוד לא קרה, ולדעת שיש לך כל מה שיש בו צורך כדי להרגיש טוב כבר ברגע זה.

באת ליהנות
קלף זה בא להזכיר שהחיים לא מורכבים רק מ"מה שצריך לעשות", אלא גם מ"בא לי" (ולפעמים מותר להתחיל בקינוח, ולוותר על הירקות!).
כשאנחנו פועלים מתוך הנאה, אנחנו טובים יותר אל עצמנו, טובים יותר לאחרים. הנאה מדליקה יצירתיות, פותחת את הלב ומאפשרת לחלוק ממה שיש לנו עם האחרים סביבנו. יותר מזה: אנחנו נהנים כשאנחנו עושים את הדברים שאנחנו טובים בהם, כשאנחנו נותנים את המתנה שלנו לעולם, כשאנחנו מכירות במתנות שהוא נותן לנו.
קלף זה מגיע לעיתים כתזכורת לכך שהפכנו את עצמנו לעבדי ה"מה שצריך לעשות", ושכחנו שכל "צריך" הוא בסך הכל דרך להשיג משהו שיגרום לנו בעתיד להרגיש טוב יותר.
אם כך, למה שלא נבחר לעשות משהו שיגרום לנו להרגיש טוב יותר כבר עכשיו?

הכל בסדר
הכל בסדר הוא יותר מאמירה מרגיעה: הוא תפיסת עולם. הוא ההבנה שהדברים מתקיימים ומתרחשים תמיד בסדר המדויק שבו נועדו להתקיים ולהתרחש. שהתיוג היחיד נמצא בתוך הראש שלנו, שמתעקש להבחין בין טוב לרע, בין "בסדר" ל"לא בסדר".
ברמה היקומית, אין דבר שאינו בסדר. הכל בסדר, או בדרך להיות בסדר ממש בקרוב. כי אין "בסדר" לפני שהיה קודם "לא בסדר", שגילה לנו לאן ברצוננו להתקדם. אין התפתחות ללא תנועה. אין תנועה ללא אובדן זמני של שיווי המשקל.
קלף זה בא להזכיר שגם מה שנראה לנו פחות נוח או נעים, הוא בסדר. משום שהסדר כולל את כל מה שיש: הלמעלה והלמטה, הקדימה והאחורה, הגבוהים והנמוכים, הצער והשמחה – כולם חלק מהמארג המופלא של החיים. כולם באים בסדר הנכון כדי לעזור לנו להיות בדיוק מה שאנחנו רוצים להיות.

עכשיו טוב
למוח שלנו יש נטייה לנדוד לחרדות העתיד או לחרטות העבר. למרבה הפלא, הוא שוכח לעצור בתחנה היחידה שבה הוא נמצא ברגע זה: העכשיו. וברגע הזה, ממש ממש עכשיו, הכל טוב. ברגע הזה אין חרטות. ברגע הזה אין דאגות. יש רק הרגע הזה, שתיכף יחלוף, ובו אנחנו נמצאים היכן שאנחנו נמצאים.
הקלף הזה בא כדי להזכיר לך לחזור למציאות האמיתית, זו שמתרחשת ברגע זה, במקום לנדוד למחוזות הדמיון של העבר וההווה. הוא בא כדי לקרוא לך להסתכל על מה שקורה ברגע זה ממש, ולהבחין בטוב שלו. הוא קורא לך להיות בנוכחות, ולראות כמה זה מרתק.
והוא מזמין אותך לשאול: האם שמת לב לטובו של הרגע הזה? האם זכרת לעצור ולהבחין?

להתחיל מחדש
הקלף הזה מופיע לעיתים כשאנחנו עומדות בפני התחלה חדשה, או כשקיבלנו החלטה לא להמשיך בדפוס או אוטומט ישן… וממש קשה לנו לשנות.
קשה להתחיל מחדש: כל המנגנונים הנפשיים והמנטליים חוסכי האנרגיה שלנו מתעקשים לדחוף אותנו לשבילים בהם כבר הלכנו. כל הפחדים מתגייסים לעצור אותנו כמו שעשו עד הרגע הזה.
ועם זאת, חזרה על משהו שכבר עשינו, בלי לבדוק הסתכלות או דרך חדשה לעשותו, היא בזבוז הזמן האמיתי.
אם שלפת קלף זה, נשלחה אליך תזכורת: הדברים דינמיים ומשתנים כל הזמן. הקבוע היחיד הוא השינוי המתמיד. החיים תומכים בנו כשאנו רוצים להשתנות, משום שהם עצמם משתנים ללא הרף. הם תמיד יספקו לך הזדמנויות חוזרות לעשות אחרת, לעניין את עצמך, להתחיל מחדש.

הבחירה היא שלך
לעיתים נדמה לנו שנקלענו למצב של "אין ברירה". אנחנו מתייאשים מהנסיבות, הולכים בדרך שמרגישה לנו לא נכונה, או עומדים במקום, תקועים, ללא ברירה נראית לעין. קלף זה בא להזכיר לנו שתמיד יש ברירה: הברירה להסתכל על הדברים אחרת.
אם נתקענו בדרך ללא מוצא, זה אומר שהמחשבות שלנו הלכו בדרך ישנה ומוכרת, שאינה מובילה לפיתרון. המוצא יימצא כאשר נשנה את הפרשנות שלנו לסיטואציה, כאשר נבחר גישה חדשה. החופש האולטימטיבי הוא חופש בחירת הגישה. אותו לעולם אי אפשר לקחת מאיתנו.
קלף זה הוא הזמנה לשאול: איך עוד אפשר לפרש את הסיטואציה הנוכחית? אילו בחירות שונות היה עושה אדם שונה ממך באותה סיטואציה? האם יש גם באפשרותך לעשות בחירה שונה?
קלף זה מזמין אותך להפתיע את עצמך. לגלות על עצמך דברים שלא ידעת, להשתנות תוך כדי תנועה.

מותר לך
כמה פעמים התלבטת אם מותר לך או אסור לך? אם מגיע לך או לא? אם זה אפשרי או בלתי אפשרי?
קלף זה בא להזכיר לך את החוק החיים הבסיסי: מותר לנו כל מה שאנחנו רוצים, כל עוד איננו פוגעים באחרים או בעצמנו. העולם הוא שופע ועסיסי ומלא אפשרויות, והוא נברא כך כדי שנוכל לשחק בו ולחוות את עצמנו דרכו.
אם יש לך רצון – מגיע לך. מותר לנו להתנסות, מותר לנו לחוות, מותר לנו להיות מאושרים (גם אם לא כולם מאושרים סביבנו). ואם משהו שאנחנו רוצים אסור לנו מבחינה חוקית או נורמטיבית, או פוגע באחר – נוכל לחפש את המהות שלו, ולבדוק איך ניתן להשיג אותה בדרך אחרת. רק אנחנו אוסרים על עצמנו לבטא את עצמנו, ליהנות מהחיים שלנו. קלף זה הוא הזמנה להכריז מעתה שמותר.

לא הכל באחריותך
האם יש לך נטייה לקחת אחריות על אלה שאת אוהבת? לעשות עבורם יותר ממה שהם מבקשים או צריכים? לשלם עבורם מחירים שבעצם הם אמורים לשלם? האם לא פעם יש לך תחושה שעזרתך לא מוערכת מספיק?
קלף זה מבקש לבחון האם אנחנו נמצאים במצב של אחריות יתר. איך נדע? על ידי כך שנשאל את עצמנו האם אנו לוקחים אחריות גם במקומות בהם אין לנו בחירה (למשל: אנחנו לוקחים אחריות על ההתנהגות של ילדינו בבית הספר, או על האופן שבו בן הזוג מתייחס לבריאותו, או על כמה ההורים שלנו מרוצים). לקיחת אחריות במקומות שבהם אדם אחר אמור לבחור, היא אחריות יתר. אחריות יתר תמיד תיצור שחיקה אצלנו (כי אנחנו עושים יותר מדי) והתנגדות אצל הסובבים אותנו (שמרגישים שפלשנו להם לתחום). קלף זה הוא הזמנה לתת אמון באחרים. לתת להם לטעות ולהיכשל, ליפול ולקום. לקחת אחריות רק על עצמנו ועל רגשותינו. זה מספיק לגמרי.

הכל אפשרי
רובנו, רוב הזמן, נעים בין פחד לרצון. רוצים משהו שחשוב לנו, ומפחדים שלא נקבל אותו, או שנקבל אותו והוא יילקח לנו. פוחדים שניראה לא טוב אם נרדוף אחרי הרצון שלנו, ובטח שאם נזכה בו. פוחדים מעונש שיבוא אחרי הפרס, פוחדים שנתקלקל אם נקבל. וכשכל אחד מהפחדים האלה גובר על הרצון, אנחנו נמנעים.
קלף זה מזכיר לנו לזוז כבר מעמדת ההימנעות. לזכור שרוב מה שמפחיד אותנו הוא אמירות וסיפורים בתוך הראש שלנו.
העולם הרבה יותר מלא אפשרויות משנדמה לנו. הכל ניתן להשגה אם רק נהיה מוכנים לשאת את המחיר (ואם אנחנו לא מוכנים לשאת את המחיר, אולי בעצם אנחנו רוצים משהו אחר?) קלף זה מחזיר אותנו אל הרצון שלנו, ומזכיר לנו שאפשר.

לאט לאט
לדברים יש קצב משל עצמם. אפשר לקרוא לו קצב החיים: כמו שאי אפשר להבשיל אבוקדו בכוח או לזרז היריון רק כי נגמרה לנו הסבלנות, כך גם תהליכים מורכבים יותר. מציאת זוגיות, בניית בית, החלמה, גדילה, יצירת קשר – כולם קורים בקצב שלהם.
הקלף הזה מופיע כשלחלק בתוכנו נמאס להמתין. כשהוא מתוסכל מהאיטיות של ההגשמה. הקלף בא לומר: "רגע, עוד לא סיימת לאסוף את כל חלקי הפאזל. את המיומנויות המנטליות, הרגשיות והפיזיות שנחוצות לך לשם ההגשמה. ברגע שהפאזל יושלם – הדברים יקרו כהרף עין".
פתגם עתיק אומר: "חכם השביל מן ההולך בו". והשביל, לא תמיד הוא ישר ונוח להליכה. לפעמים הוא מעכב אותנו רק לשם העיכוב. רק כדי שנוכל לעצור ולחוות לעומק את מה שמתרחש; כדי שנבחין בחלק מהפאזל שמונח לפנינו, מחכה שנרים אותו.

אפשר לנוח
נדמה לנו לעיתים שהערך שלנו תלוי במה אנחנו עושים, בכמה השגנו, השקענו, טרחנו ועמלנו, בהיבטים הפיזיים שנותיר אחרינו.
אבל האמת היא שלא באנו לחיים האלה כדי להוכיח כלום. או לעשות משהו. או אפילו להשתפר. באנו כדי להיות פה. כדי לחוות את החיים עלי אדמות במלוא חושינו, שכלנו וליבנו.
לא סתם אומרים "Well being" ולא "Well doing": תחושת נחת אמיתית מתאפשרת רק כשנותנים מקום להפסקות; כשיש רגעים בהם אנחנו מרשים לעצמנו לנוח (מי אסר עלינו, בעצם?) ויכולים להתבונן בהתפעלות במה שכבר עשינו.
החיים מורכבים מפעולה ועצירה. המרווחים בין הדברים חשובים לא פחות מהדברים שתוחמים אותם. קלף זה הוא הזמנה ללמוד לנוח, מדי פעם. לסמוך על אחרים שיעשו במקומנו, או שלפחות אנחנו לא נעשה במקומם. זה לגמרי אפשרי.

רגע לנשום
האם יש לך נטייה למהר כל הזמן? האם יש לך תחושה שיש יותר מטלות בעולמך מאשר זמן לבצע את המטלות הללו? האם יש לך הרגשה של הימצאות במירוץ בלתי נגמר אחרי מה שצריך להיעשות?
קלף זה מגיע כדי להזכיר לנו לעצור רגע. לפני שנעבור את הגבול של עצמנו. לפני שנעשה שטויות שנובעות מחוסר ריכוז, סבלנות או זמן. לפני שנתרחק ממי שאנחנו רוצים להיות.
הוא מזכיר לנו לחזור לבסיס: לנשימה. להוויה, במקום לעשייה. לבדיקה המתמדת: מי אנחנו רוצים להיות בעולם הזה? איך נבטא את האדם הזה שאנחנו מתכננים להיות – כבר עכשיו?
קלף מזמין אותך לקחת רגע לנשום. להביט פנימה. להתחבר לרצון שלך, למטרות שלך, לסדר העדיפויות שלך. להרגיש את הגוף.
לנשום. ורק אז לצאת לדרך.

זמן לחופש
נולדנו עשויים מחופש. נולדנו כדי לבחור ולהמציא את עצמנו בכל רגע מחדש, להיסחף אחרי העניין הנוכחי שמלהיב אותנו ללמוד.
במקום זה, רבים ורבות מאיתנו חיות במאסר עולם שכבליו עשויים מהציפיות שלנו מעצמנו ומהציפיות שאנחנו מאמינים שיש לאחרים מאיתנו. מאסר שעשוי מ"צריך" במקום מ"רוצה".
הקלף הזה קורא לנו להשתחרר מהציפיות העצמיות ושל אחרים, ולבחון מחדש את הרצונות שלנו, ולעיתים אפילו לגלות מה הם. הוא קורא לנו לממש את החופש הטבעי שלנו – החופש להיות מי שאנחנו באמת, לא מי שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות. להיות בלתי מושלמים בדיוק כמו שאנחנו עכשיו. להניח לרגע את הדחף להשתפר ולהגיע לביצועים טובים יותר.
הקלף הזה קורא לצאת לחופש מכל מה ש"צריך לעשות", ולהקשיב בסבלנות, ברגישות, למה שעשוי להיות רצון חדש.

זה מה שזה
כשאנחנו נתקלים במצבים לא פשוטים, שלוקחים אותנו לקצוות שלנו, יש לרובנו נטייה לנתח את המצב, להבין, לחפור, להתעסק שוב ושוב, כמו בשן כואבת.
אבל הקלף הזה מזכיר לך שאין טעם בכל זה. במקום להחליט אם מה שקורה טוב לך או רע לך, מוטב לתת לעצמך להרגיש את הדברים, לחוות אותם, ללמוד מהם, בהתמסרות ובסבלנות.
הדברים הם מה שהם. מה זה משנה אם המאורע שחווית הוא "שמח", "עצוב", "מסוכן" או "מלא תקווה"? בכל מקרה חווית אותו; בכל מקרה עליך להתמודד עכשיו עם ההשלכות.
התיוגים של המוח העקשן, תאב השליטה, מפריעים לנו להתרכז בעיקר – החוויה. מוטב לעזוב את הניסיון לתאר ולהבין ולהסביר מה שקורה לך – ופשוט להסכים לחוות ולהתמודד עם מה שבא. זה מה שזה. לא יותר. לא פחות.

את לא לבד
דמייני חבל טבור שיוצא מליבך אל רחם עצום, בלתי נראה. דמייני את החבל הזה מעגן אותך, מזין אותך, שומר עלייך. זו תחושת הידיעה שאת לא לבד.
אנחנו לא לבד גם אם אין סביבנו אנשים. אנחנו לא לבד גם כשאנחנו מרגישים בדידות. אנחנו לא לבד כי אנחנו מוקפים ביקום פועם, נושם, שמתייחס ומגיב לכל מחשבה ורגש שלנו.
אם נדמה לנו לרגע שאנחנו לבד, שאין מי שחושב עלינו בעולם, כל מה שעלינו לעשות זה לשים לב לסימנים ולצירופי מקרים: שיר ברדיו שמדבר בדיוק על מה שדיברת לפני דקה. שער שנפתח כשהתקרבת אליו. חבר שמתקשר ברגע שחשבת עליו.
צירופי מקרים הם דרכה של הבריאה לומר לנו: "אני כאן בשבילך בדיוק כמו שאת כאן בשבילי. את תמיד חלק ממשהו. לעולם אינך לבד".

גם זה לטובתך
לעיתים נדמה לנו שהכל הולך אחרת משרצינו. שמישהו שם למעלה מתעקש לא לתת לנו דווקא את מה שנוח ונעים לנו, ובמקום זה, מעניק לנו סיטואציות קשות עד בלתי נסבלות.
קלף זה מזכיר לנו שבזמן אמת, קשה עד בלתי אפשרי לזהות מה יוביל אותנו אל התוצאה הרצויה; או אפילו מהי התוצאה הרצויה. בזמן אמת אנחנו רואים מעט מאוד – רק את המטרים הספורים שלפנינו.
קלף זה מזכיר לנו ברגע זה את החוכמה הנרכשת רק רק בפרספקטיבה של זמן, במבט לאחור: הידיעה שבדיעבד נבין כיצד ההתנסות שאנחנו עוברים עכשיו תרמה לנו והכינה אותנו להמשך חיינו. זוהי תזכורת לכך שהחיים הם תהליך מורכב ומרתק, שכל פריט בו הוא פיסת פאזל שמצטרפת לתמונה הגדולה.
הוא הזמנה לשאול: במה השלב או ההתנסות הנוכחיים מיטיב איתך? מהן המתנות שניתן לקבל ברגע זה מהמצב?

אין עליך
לרובנו יש קול פנימי שלא מפסיק לנטר ולבקר. הוא מזכיר לנו מתי חטאנו, למה פישלנו, איך לא היינו בשיא שלנו. לקול הזה יש תפקיד חשוב, אבל אסור שהוא יהיה היחיד שיישמע.
קלף זה בא להזכיר לנו את הקול השני, החשוב עוד יותר, זה שמודיע: "אין עליך". זה שמזכיר שמעולם לא היה בעולם מישהו כמונו, ולעולם לא יהיה. אנחנו חד פעמיים, וכמונו, גם הרכב המתנות שיש לנו לתת לעולם הוא חד פעמי. אין לנו מה להשוות את עצמנו לאחרים – לא לאיך שהם נראים ולא לתעודות שלהן ולא לכמות הכסף שיש להם בבנק. אנחנו ייחודיים. אין עלינו.
קלף זה מזכיר לנו להסתכל על ה"יש" במקום על ה"אין". להתרכז בהצלחות ולא בכשלונות, בניסיונות במקום בתוצאות, בכוונה הטובה במקום בטעות שקרתה. הוא מזכיר לנו להסתכל על עצמנו להסתכל עלינו, לפחות מדי פעם, בעין הטובה של מי שחש כלפינו אהבה.

לקחת אוויר
יש תקופות בחיים שבהן אנחנו נדרשים לשאת בנטל. לעשות מה שצריך, ברגע זה, בלי להתווכח, בלי לדון יותר מדי: פשוט לעשות.
אם הנך בתקופה כזו, יתכן שקלף זה בא להזכיר לך לעצור מדי פעם. לקחת הפסקה בין פעולה לפעולה, לטובתך, אבל גם לטובת המצב.
לטובתך – כי אי אפשר לאורך זמן רק לתת ולייצר, לעשות ולבצע. כולנו זקוקים להפסקות לתדלוק ומנוחה. גופך ונפשך זקוקים לאלה באותה מידה. כשהם מקבלים את האוויר הנחוץ להם, הם יכולים להמשיך ולתפקד כראוי.
ולטובת המצב – מפני שכאשר אנחנו פועלים בלי הפסקה, נפגע משהו ביכולת להתבונן ולנטר את העשייה שלנו. אנחנו עלולים לפעול כמו רובוטים, קדימה-קדימה-קדימה, מבלי לשים לב לתקלות אפשרויות או כיוונים לא נכונים.
קלף זה מזכיר לך לתת לעצמך את הרגע הקטן שבין מחשבה לפעולה. פשוט לעצור, ולקחת אוויר.

לשים לב
לשים לב. אין מילים חשובות מאלו, שכן הן המתג שמפעיל או מכבה עבורך את העולם.
לשים לב. להתבונן. להבחין. להרגיש. לא להתעלם ולא להדחיק. לא ללכת לדרכך כאילו דבר לא קרה. לשים לב.
כשאנחנו שמים לב לסביבתנו, הסביבה מתחילה להתקיים עבורנו. כל דבר שנתמקד בו קם לחיים. כל דבר שנמשיך להתמקד בו – גדל.
הקלף הזה מגיע כשאנחנו שוכחים את הכלל הזה, ומאפשרים לשכל שלנו לתפוס את הבמה, אל הדרמות שהוא מייצר בפנים (שכמובן ממשיכות לגדול ככל שנתמקד בהן). הוא מזכיר לנו שאחת הדרכים לזוז מהדמיון אל הנוכחות היא באמצעות תשומת לב מרוכזת לתחושות ורשמים.
קלף זה הוא הזמנה לתשומת לב. לריחות, לטעמים, לצבעים. לאור ולחושך. למוזיקה ולקולות. לגוף שלך. לאהוביך. לליבך.