כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

איך ללטף קיפוד מור אסאל

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

שום דבר מיוחד

פוסט ובו ידובר: על משברים לא מיוחדים בכלל, על אנשים מיוחדים מאד ועל נומרולוגיה קבלית

לא מזמן, שאלה אותי מכרה איך הגעתי לנומרולוגיה. "אה, במקרה", עניתי לה. "הייתי בדיוק בשיאו של משבר גיל 39 וחצי, פגשתי ברכבת נומרולוג שהמילים המדויקות שלו הפכו אותי, וזהו, החלטתי לברר מה זה הדבר הזה, נומרולוגיה קבלית, ואיך יכול להיות שהיא עובדת כל כך יפה".
"את? משבר? לא הייתי מאמינה עלייך", ענתה המכרה. "מילא אני, אבל את? תמיד זה נראה שאצלך הכל כזה דבש. בית במצפה בגליל, בעל, שלושה ילדים, כל החבילה הבורגנית. ותמיד את נראית כזו צוהלת ומלאה אנרגיות". כן, מי היה מאמין שגם אני, כמוה, חווה משברים. נגיד, חוץ ממי שמכיר אותי, או סתם מכיר בני אדם.
והנה סיפור הפוך, שסיפר לי לפני הרבה שנים חבר מהעבר, שילדותו עברה עליו בטבעון. "הייתה שם קוראת בקפה שכל הנוער הלך אליה", סיפר החבר. "לכל אחד מבני ה-15-16-17 היא הייתה בודקת טוב טוב את המשקע בכוס, ואז מאבחנת בקול סמכותי: 'אתה בחור מאד מיוחד… לא מבינים בבית כמה אתה מיוחד. בכלל ההורים שלך לא מבינים אותך. וגם הלב שלך שבור… מישהי שאהבת לא מספיק אהבה אותך בחזרה…" וכולם היו יוצאים ממנה מוקסמים, איך היא יודעת עליהם את הכל בצורה כל כך מדויקת".

את משהו מיוחד

ולמה אני מביאה את שני הסיפורים האלה (חוץ מזה שיש לי חשיבה אסוציאטיבית להחריד)? מפני ששניהם מדברים על אותו דבר: על כך שכל אחד מאיתנו משוכנע שהוא מיוחד במינו, ושאף אחד לא עובר את מה שהוא עובר – בעיקר אם האף אחדים האחרים נראים או מתנהגים אחרת ממנו.
נסו להיזכר בעצמכם בגיל ההתבגרות: נכון שהרגשתם שרק אתם בעולם עוברים את המשברים האיומים האלה? שרק לכם הלב נשבר פעם אחר פעם? שרק אצלכם משהו מקולקל מהיסוד ולא עובד? שרק אתם חוששים מהעתיד? שרק אתם פוחדים לא לעמוד בציפיות של העולם? גם אם שמעתם אחרים מדברים על הדברים האלה, ידעתם שאצלם זה לא באותה עוצמה. לא יכול להיות. אתם הרי מיוחדים באמת, אחרים מכולם.
איזה צחוק, גיל ההתבגרות. כמה הכל נראה שם דרמטי. כלומר, עד הרגע שאנחנו מסתכלים על עצמנו, וקולטים שלמרות השנים שעברו מאז התיכון, שום דבר לא באמת השתנה. רובנו עדיין בטוחים שאנחנו משהו מיוחד, ושמה שעובר עלינו לא עובר על אף אחד אחר. הרווקות בטוחות שלנשואות אין שום בעיות (הן הרי לא צריכות להתמודד עם התאהבויות ושיברונות לב). הנשואות בטוחות שלרווקות אין שום בעיות (הן הרי לא אמורות להתמודד עם האכזבות והקיהיון שמביאים נישואים ארוכי טווח). הגברים בטוחים שהנשים לא קולטות כמה קשה להיות גבר, והנשים – שהגברים לא מבינים כמה מסובך להיות אשה. אנחנו מסתכלים על הזוגות שמסביבנו, ובטוחים שלהם יש נישואים מושלמים, לא כמו העלובים שלנו. אנחנו מסתכלים על העבודה של האחרים, ומקנאים בביטחון הכלכלי / בעצמאות המפתה. כל אחד בטוח שרק הוא חווה דברים קשים, ואף אחד לא עובר את מה שהוא עובר.

את באמת משהו מיוחד

ובכן, קבלו פניית פרסה תוכנית מפתיעה: כולנו באמת משהו מיוחד. כל אחד מאיתנו הוא קונצרט חד-פעמי לחלוטין, של צירופי צלילים, רגשות, קולות, מחשבות, תכונות. אף אחד מאיתנו לא באמת דומה לשני, ולכל אחד מאיתנו יש שיעורים פרטיים לחלוטין לעבור – וגם אם כמה מאיתנו חווים את אותו שיעור שחווה השכן (נגיד: פיטורין או גירושין, בעיות פוריות או בעיות אהבה) השיעור הזה אף פעם לא חלק מאותו קורס כמו של השכן. הוא בא בעוצמה שונה, בדגשים שונים, במקום אחר ברצף המטלות בבית הספר של החיים.באנו לעולם מיוחדים, ווכל אחד מאיתנו הוא טביעת אצבע ספציפית בכל הרמות. אף אחד לא עובר את מה שאנחנו עוברים. נקודה.

כולנו משהו מיוחד

אבל דווקא ההבנה הזו יכולה לסייע לנו להבין שכולנו גם אותו דבר. כי אם כל אחד עובר את השיעורים שלו, בקצב שלו, בעוצמה שלו, הרי שאין לנו שום יסוד להניח שמה שעובר עלינו דרמטי או קשה יותר ממה שעובר האחר. גם אם נדמה לנו שהשיעור שלנו קשה יותר ("אני התגרשתי והיא עדיין נשואה, משמע לי קשה יותר") זה כנראה רק דמיון, מכמה סיבות:
ראשית, כי אנחנו לא יודעים כלום על מה שמסתתר מאחורי המסכות של כולנו. אין לנו מושג כמה שיברונות לב מסתתרים מאחורי מסכות של נישואים נפלאים, ואין לנו מושג כמה תסכול, עייפות וכעס מסתתרים מאחורי המסכה של קריירה מדהימה. באמת, אין לנו מושג.
שנית, אין לנו מושג מה המשמעות של כל שיעור לכל נשמה. אנחנו יכולים להשתומם איך האדם שלידנו נכנס לדיכאון (אמיתי) מהתנסות שנראית לנו חסרת משמעות (למשל: דחייה בתחילת קשר או אי-קבלה לעבודה) אבל ככל הנראה, להתנסות הספציפית הזאת יש לגביו משמעות גדולה מאד. למה? אולי מפני שבתוכנה הרגשית שלו כתוב שהוא בא לעבוד על הנושא של דחייה. באמת, אין לנו מושג.
שלישית, גם אם אובייקטיבית השיעורים שאנחנו עוברים קשים יותר משל אנשים אחרים – בהחלט ייתכן שגם היכולות שלנו להתמודד עם השיעורים האלה גבוהות יותר. במילים אחרות – אולי אנחנו ניגשים לבחינה ברמה של חמש יחידות מתמטיקה, אבל גם נולדנו עם ראש מתמטי. אז למי קשה יותר, לנו – או לזה שניגד לשלוש יחידות, אבל לא מצליח להבין את ההבדל בין חזקה לשורש? כאמור בפעם השלישית: באמת, אין לנו מושג. (מכיוון שפעם שלישית גלידה, אני ממליצה במיוחד על גלידת חלב העיזים של בועז קוינטנר וברק בית הלחמי ממצפה הילה, שאין לה שם אבל יש על הקופסה ציור של ירח. להשיג במגה, עדן טבע מרקט וטיב טעם, כדאי לכם).

כמונו, אבל אחרת לגמרי

אז מה כל זה אומר? בתור התחלה, להניח בצד את כל ההנחות המוקדמות שלנו לגבי אנשים אחרים. גם אם הם נראים שמחים, נשואים באושר או מצליחים כלכלית, אפשר להניח שגם עליהם עוברים קשיים. בדיוק כמונו, רק בדרכם. בהמשך, אפשר לזנוח את השיפוטים שלנו כלפיהם: להבין שהם – בדיוק כמונו – עוברים את השיעורים שלהם. וגם אם נראה לנו שהם עושים עניין גדול מכלום – אולי זה לא ככה בדיוק.
לבסוף (רגע לפני שנהיה מוארים ממש) אפשר ליישם את הלקח הזה על עצמנו: הכל פעם שנדמה לנו שרק אנחנו בעולם כואבים, אומללים, סובלים מחוסר התאמה מהותית לעולם הזה – לזכור שאנחנו לא לבד. שגם אם נדמה לנו שרק אנחנו ככה, אנחנו לא. בתור בונוס, אפשר להפסיק להלקות את עצמנו על כך שאנחנו עושים עניין מדברים לא חשובים: ייתכן שהם חשובים מאד – עבורנו, במסלול החיים הייחודי שלנו.
אנחנו כמו כולם, ובכל זאת אחרים לגמרי. זה הפרדוכס המופלא של הקיום שלנו. וזה גם המפתח לפיתרון: לא לשפוט את עצמנו ואת האחרים. לא להשוות את עצמנו לאחרים. רק לתת יד למי שכואב כרגע לצידנו, ולהרשות לעצמנו להיתמך בידו של מי שמושיט אותה. כי הוא בדיוק כמונו, רק אחר.

נ.ב.

הנה שיר של מישהי שכנראה באה במיוחד לעבוד על דחייה. אחרת, איך צוציקית כמוה מבינה כל כך טוב, לעזאזל?

ומשהו על נומרולוגיה קבלית:

לפי נומרולוגיה קבלית, לכל אחד מאיתנו טמונים בדרכו שיעורים מיוחדים. התנסויות בתחומים האלה יכולות להיות משמעותיות במיוחד בעבורנו – קשות ומורכבות או מתגמלות במיוחד, יותר מאשר לאחרים. למשל, המספר 3 קשור ליצירתיות, יצריות ורומנטיקה. חסרונו או הופעתו במקומות מסוימים במפה הנומרולוגית יכול להראות על קושי בתחומים הללו. המספר 6, לעומת זאת, קשור למשפחה, הרמוניה ויכולת להקים ולתחזק מסגרת. כאשר הוא מופיע או חסר באותם מקומות – הרי שהאדם אמור לעבוד בחייו על תחום המשפחה. התנסויות בתחום הזה עלולות להיות בעבורו קשות יותר מאשר לאחרים – והצלחה בתחום הזו תגרום לו לתחושת משמעות וסיפוק גדולה יותר מאשר אצל אנשים אחרים. כך כמובן גם במספרים אחרים – למשל 2 (מערכות יחסים, מצבים סבוכים ורגישים), מספר 1 (התחלות, ניהול, קריירה, עצמאות) ועוד.
איך יודעים מה השיעורים שעליהם נועדנו לעבוד?  ייעוץ נומרולוגי יכול למפות אותם, ולהראות כיצד ניתן להשתמש בחוזקות שאיתן נולדנו כדי לממש את השיעורים.