בפסח הזה אני לא מנקה חמץ. אבל אני כן מנקה את כל ה"אולי זה עוד יקרה".
לא מטאפורית. באופן אמיתי לגמרי. אני עוברת בחדר הילדים ומוציאה את כל המשחקים שכבר לא נשחק בהם. את הספרים שכבר לא אקריא להם. בלי לשים לב, שעת החסד המצומצמת של הילדות מוקדמת פרחה לה. מדהים איך החיים קורים בזמן שאני ליד הטלפון והמחשב.