שבי בשקט

פוסט ובו ידובר: על חוסר יישום, על חוסר מושלמות, ועל נומרולוגיה קבלית

השבוע שוב התפרקתי. בסופו של יום עמוס בעבודה ובחששות, צעקתי על הילדים שלי סתם, כאילו אין מחר, שלא לומר כאילו אין משתיק-קול בעולם.
בעלי תקע בי מבטים נזעמים ומילים נזעמות: "הנה זאת שהחברות שלה באות לבקש ממנה עצה. רק חבל שכשצריך ליישם את העצות הנפלאות שלך, את שוכחת את כל מה שאת מטיפה לו".
התגובה המיידית שלי (שלא נאמרה, כי ידעתי שהוא צודק) הייתה האשמה: "למה, אתה לא מתפרק לפעמים?". התגובה השנייה, שכן נאמרה, הייתה התרסה: "אני מצטערת. לא יכולה להיות מושלמת". התגובה השלישית הייתה כניעה וייאוש: הרגשתי שאולי מוטב שבאמת אשתוק, או לפחות אוותר על הבלוג. כי באמת, מי אני  ולמה אני, שלא לומר איך אני – מעיזה? איזה זכות יש לי – לקויית למידה קשה בכל מה שקשור לאינטליגנציה רגשית וויסות עצמי –להציע לאחרים על מה לחשוב ואיך להתקדם?
"קודם תגדלי את בעצמך", אמרתי לעצמי. "אחר כך תצאי החוצה אל העולם. בקיצור, שבי בשקט".
עצמי הקשיבה בהכנעה ושתקה. ואז, בעדינות, היא הרימה אצבע.
"אמרתי שבי בשקט", רטנתי לעברה.
"כן, אני בשקט", היא צייצה. "רק רציתי לשאול: מה אם הדרך שלי לגדול היא להציע לאחרים על מה לחשוב ואיך להתקדם? מה אם דרכם אני מצליחה לראות את עצמי טוב יותר?"

עזור לילדה הלא מושלמת

לא מזמן קראתי ספר שכתבה מאמנת אמריקאית נודעת. בין הסיסמאות הקבועות ("הסתכלו פנימה", "אל תוותרו", "שתו מים" וכאלה), היא סיפרה משהו שנגע לליבי: ברגעים שבהם היא מרגישה קטנה מדי, לא מפותחת מספיק כדי לאמן אחרים, היא מתפללת לאלוהים: "עזור לילדה הלא מושלמת הזאת לעזור לילדים לא מושלמים אחרים". ברגעים שבהם אני לא מפורקת, אני מאמינה שהיא צודקת.
"מי בכלל מושלם?" אמר לי חברי א' (לא, לא זה של דנה ספקטור. א' אחר, נשבעת) כשסיפרתי לו על הייאוש שלי. "אם הגעת לשלמות, סימן שסיימת את המשימה שלך כאן, ואת מחזירה ציוד ועולה למעלה. אז מה, זה אומר שעד אז אסור לנו להתבונן ולהציע?"
אני חושבת שגם הוא צודק. אני יודעת שחברותי הלא מושלמות (כמעט מושלמות, עם זאת) עזרו לי לא פעם להבין דברים, לראות דברים. העצות הטובות שלהן עזרו לי גם אם הן עצמן נכשלו באותם מכשולים כמו שלי – או במכשולים אחרים.
אחת המורות הדגולות ביותר שאני מכירה היא אישה לא מושלמת בעליל. עם אישיות בעייתית, אפילו. אבל מה שלמדתי ממנה הקפיץ את החיים שלי קדימה, וקרב אותי אל עצמי כמו שלא העליתי על הדעת שאפשר.

לתת, להתבונן, לאהוב

אני חושבת – לפחות כשאני לא מפורקת – שהיכולת לדבר באומץ את מה שאני מאמינה בו, גם כשאני יודעת שאני לא מסוגלת ליישם, היא חלק מהתהליך של קבלה עצמית. חלק מההסכמה לקבל שאמת היא אמת היא אמת גם כשאני לא מסוגלת לנהוג לפיה. האופציה השנייה, אחרי הכל, היא לנסות לסלף את האמת כדי שתתאים למה שאני כן מסוגלת ליישם. ובכן, עשיתי את זה, הייתי שם, ואני לא רוצה יותר.
אני גם חושבת – לפחות כשאני לא מפורקת – שההתבוננות שלנו היא חלק ממה שאנחנו יכולים לתת לעולם. נכון, לא תמיד אנחנו יכולים ליישם את התובנות שלנו. אבל מי אמר שאם אנחנו לא מסוגלים לרקוד, אסור לנו גם לשיר?
אני חושבת – לפחות כשאני לא מפורקת – שכדאי לנו לשיר. לדבר את המחשבות שלנו לא רק בשביל האחרים אלא קודם כל עבור עצמנו, כדי לראות אותן ברור יותר; כדי שהעולם סביבנו יהיה שקוף יותר. לפזר את זרעי המחשבה שלנו ברוח הטובה, כך שגם אם הם לא יכולים לנבוט בקרקע הקשה שלנו – לפחות הם יקבלו סיכוי לנבוט בקרקע הפורייה של נשמות אחרות.
(וחוץ מזה, לא יזיק לי מדי פעם לשבת בשקט. בעיקרון אני כבר יודעת שזו האמת. עכשיו אני עובדת על היישום).

ומשהו על נומרולוגיה קבלית:

כל אחד מאיתנו מתפרק בדרך ייחודית משלו – וגם זה, מן הסתם לא תתפלאו לדעת – קשור במספרים שלנו. לכל מספר בנומרולוגיה דפוס התפרקות משלו:
מספר 1 בנומרולוגיה – מסרב לקבל דעות ומחשבות של אחרים. נתונים מדויקים הוא דווקא מוכן לקבל, אבל הוא בעיקר הופך להיות מרוכז בעצמו עוד יותר מתמיד.
מספר 2 בנומרולוגיה – הופך את ההתפרקות למופע אימים של רגשות מתפרצים. הוא יבכה, יצעק, ימרוט שער (לפחות באופן מטפורי) ויעצים כל בעיה למכסימום האפשרי.
מספר 3 בנומרולוגיה – בלתי צפוי. עובר למצב צבירה של הישרדות – שבו כל האמצעים כשרים. לא פעם הוא הופך ילדותי, אימפולסיבי, תובעני ולא מסוגל לחכות אפילו דקה כדי לקבל את מה שהוא רוצה.
מספר 4 בנומרולוגיה – נכנס לפינה, ולא יוצא משם. כשהוא מתפרק הוא הופך עקשן, ביקורתי, רואה הכל וה-כל מפריע לו.
מספר 5 בנומרולוגיה – כשהוא מתפרק, סביר להניח שלא תראו אותו בסביבה. הוא פשוט תופס אזימוט וחותך. ואולי טוב שכך, כי כשהוא נמצא, הוא מגיב בחדות, בלי לחשוב ובלי להתחשב.
מספר 6 בנומרולוגיה – כשהוא מתפרק – הוא הופך לפולניה מהבדיחות: דאגן, שתלטן, סחטן רגשי, תובעני, מאוכזב מכולם.
מספר 7 בנומרולוגיה – נסגר בתוך עצמו, ולעיתים קרובות תופס פינה בבית ומסתגר בה. שם הוא יושב וחופר את עצמו למוות, נאחז באובססיביות בחרדות שלו.
מספר 8 בנומרולוגיה – כשהוא מתפרק, עדיף לזוז משם: הוא הופך כוחני, בוטה, ועלול ממש לרמוס את אלה שסביבו.
מספר 9 בנומרולוגיה – מדבר וצועק את כל התסכולים שלו, עד לרמה של אלימות מילולית, ושום דבר לא נשאר בפנים. כשהוא מתפרק באמת, ל-9 הכי קשה לקום ולהתאושש.