כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

kipod-cover

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

כללי

איך מלטפים קיפוד?

(פוסט שנכתב כדי לחגוג חודשיים – וכמעט 6000 חברות – בקבוצת הפייסבוק "אפשר להוציא את הבחורה מהקיבוץ") "אז איך קרה שפתחת את הקבוצה הזאת?" כל העולם שאל אותי את השאלה הזאת בחודשיים האחרונים. אמא שלי ואבא שלי ואח שלי. חברות שלי. עיתונאיות שראיינו אותי. וגם אנשים ששמעו, שקראו, שהופתעו. אז איך זה קרה, הדבר הזה? …

איך מלטפים קיפוד? לקריאה »

לסמוך עליה

בקיץ לפני 18 שנים הפקדתי אותה בידיה הגרומות של מטפלת שלא הכרתי. והלכתי מהפעוטון, בקושי מצליחה לסגור את השער לפני שהדמעות פרצו. "איך אני אדע אם יהיה לה טוב?" בכיתי לחברתי י'. "איך היא תסתדר שם? היא הכי צעירה. היא עוד לא הולכת אפילו. איך אני יכולה לחזור הביתה ולהשאיר אותה ככה?" "היא תהיה בסדר", …

לסמוך עליה לקריאה »

שלב הגולם

או: איך התחילה לי פתאום יצירה מתוך העצירה אני מתנסה עכשיו בעצירה. מאז שחזרתי מהודו, לפני חודש, החיים שלי פה קיבלו קצב של הודו. דברים לא קורים במהירות שאני רגילה. אני לא פועלת במהירות שאני רגילה. אני צריכה שקט. המון שקט. הרבה פחות צמאה למגע אנושי, הרבה יותר צמאה לזמן בהייה וחלימה בהקיץ. ועד כמה …

שלב הגולם לקריאה »

סימני דרך

לפעמים אני רואה סימנים. צירופי מקרים: שם של רחוב שזהה לשם של ספר שחשבתי עליו. חבר שעלה בזיכרוני ופתאום פוסע מולי במעבר חצייה בתל אביב. חברה שמצלצלת בדיוק כשחשבתי להתקשר אליה. מסר במילים: שיר ברדיו שמדבר בדיוק על מה שאני עסוקה בו; משפט מקרי בשיחה שעונה בדיוק על מה ששאלתי את עצמי רגע קודם. חיזיון …

סימני דרך לקריאה »

שיהיו לך חיים בעלי ערך

מה שאני מאחלת לעצמי ביום ההולדת הזה פעם, כשהייתי קטנה, היינו מאחלים זה לזה בימי ההולדת: "שתגשימי את כל החלומות שלך" (לעיתים היינו מאחלות "שתישארי את", כאילו יש אופציה אחרת. אם הייתה, בטח היו שנים שהייתי חוטפת אותה בשתי ידיים. ממש רציתי להיות מישהי אחרת). כשגדלתי, מצאתי את עצמי מאחלת לעצמי איחול הרבה יותר צנוע: …

שיהיו לך חיים בעלי ערך לקריאה »

עניין של ציפיות

איך להתגבר על כעס – כל כעס? tאני אוהבת להישאר במיטה עוד קצת אחרי שהשעון מצלצל. ועוד קצת. ועוד קצת. כי שם, ברגעים האלה, החמימים, אני עוד מחוברת למה שהיה בלילה. שם, בין ערות לשינה, במצב תטא, עולים לסף ההכרה רעיונות שאחרת היו נשארים מאחוריו, סמויים מעיניי. הרעיונות הכי טובים שלי מגיעים בזמן הזה, שבין …

עניין של ציפיות לקריאה »