אמהות

עם המושג "אמא טובה" אני מנהלת רומן ארוך ומיוסר. מנסה ללכוד אותו, לתפוס אותו, ללבוש אותו עלי ולהרגיש בנוח. וכמה שאני לא משתדלת, הוא חומק ממני ומתלבש על אחרות.
ואני רואה כאלו מסביבי: אימהות טבעיות. אימהות מלידה. נשים שרק רצו ללדת ולהישאר בבית עם הילדים. כמה קינאתי בהן אז, אחרי הלידות – בשלווה הזאת שאפפה אותן כשהיה להן תינוק בידיים. בחופשיות שבה הן נתנו לילדים חולים (או רבע לחולים) להישאר בבית, בלי ההתלבטות המייסרת ("אולי בכל זאת ננסה לשלוח לפעוטון ונראה מה קורה?"), בלי לחשוש באנוכיות לחופש שלי לכתוב, לעבוד, להיות.