כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

איך ללטף קיפוד מור אסאל

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

בחירה

את אותם הדברים אבל לאט

ובכן, מה שלימדה אותי הפעם השפעת לא מצליחה לקום בבוקר ברבע לחמש. לא מצליחה למהר. לא מצליחה להתרכז יותר משעה. לא מצליחה לנהל לוח זמנים מורכב. כולה שפעת. בסך הכל שבוע מחוץ לעניינים, ואני רואה בבירור שאני לא מצליחה לחזור לעצמי. שזה ממש בסדר, כי אין לי שום עניין לחזור לשם. תודה רבה, את השם …

את אותם הדברים אבל לאט לקריאה »

על אשמה ואחריות

הפעם – היכונו היכונו – אני שוב הולכת לירוק לבאר שממנה אני שותה, ולזרוק חופשי אבנים על בית הזכוכית שלי. שימו לב, גבירותיי ורבותיי: אני הולכת להיכנס בניו-אייג', וליתר דיוק באחד העקרונות המצוטטים ביותר אצל מטפלים, הוגים ומהגגים אלטרנטיביים: העיקרון שאומר שכל דבר שקורה לנו בחיים – קורה כי אנחנו הזמנו אותו.

מה שיהיה יהיה

ההתעסקות בעתיד לא טובה לנו בעיקר מבחינה אחת: היא גורמת לנו לא לשים לב להווה. כשאנחנו עסוקים ב"מה יקרה בסוף", אנחנו שוכחים להתרכז במה שקורה עכשיו. אפילו אם אנחנו משוכנעים שהקורא בקלפים, בקפה או בשיליות פרות שטרם איבדו את בתוליהן דובר אמת לאמיתה, זה קצת כמו לקפוץ לסוף של הספר, ואחר כך להתבאס שלא נהנינו לאורך הקריאה כולה.