התמודדות

רק שאז מגיע הרגע בו אני ניצבת מול כובע ריק. או גרוע מזה: מול כובע מלא בשפנים חסרי אונים. לא רלבנטיים. בלתי מסוגלים בעליל. הרגע בו העולם מרים להנחתה, והיא גדולה ועצומה, וכל הביטוחים שעשיתי לעצמי – בכסף, בידע, באהבה – קורסים. כי מול האסונות של העולם שלנו אני לא יכולה להועיל בדבר וחצי דבר. שום דבר שאעשה לא יתקן את המקולקל, לא ירפא את הכאב.