שמירת חפצים
שאני מרגישה בטוחה בעצמי וביכולת שלי להסתדר, כשאני מרגישה שיש לי חברים / משפחה / אלוהים, אני יכולה לוותר על כל מה שמיותר, שחונק לי את המדפים ואת הנשמה. כל העומס של הפחד, של ההתמקדות בצרה שאולי תגיע, נמסר יחד עם החפצים המיותרים. במקומו, נפתחים מרחבים של מדפים ריקים ושל ההבנה שהעתיד הוא לא בשליטתי, וכמה שאתכונן, לא אצליח לצפות הכל, ובטח לא לשלוט בכל. לכן, מוטב כבר לוותר וליהנות מהרגע הריק, הפתוח, המאפשר, ולסמוך על עצמי ועל האלוהים שלי שיעזרו לי ברגע הבא.