כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

איך ללטף קיפוד מור אסאל

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

להרפות

תרפי, מאמי, תרפי

איך מרפים מהעבר, כשאנחנו פצועים וחבולים ממנו? איך להתחיל לשמוח אם כרגע אנחנו עדיין כואבים? זה פשוט יותר ממה שנדמה: עלינו להבין שבכל רגע נתון אין לנו אופציה לשנות את העבר – אלא רק לבחור את ההווה. ובהווה, לא משנה באיזו סיטואציה פיזית אנחנו נמצאים (בלי כסף, בלי אהבה, בלי תקווה, בלי בריאות או בלי כל דבר אחר), יש לנו רק שתי אופציות: להיות שמחים או להיות עצובים.
ובכן, בנקודה הזו שבה אתם נמצאים – בלי מה שזה לא יהיה שחסר לכם – מה יציב אתכם במצב טוב יותר, שמחה או עצב? מה עדיף להיות: עני ושמח או עני ועצוב? לא אהוב ושמח או לא אהוב ועצוב? חולה ושמח או חולה ועצוב?

לחבק ולעזוב

עקרון החתול הבלתי נראה מנוגד לכל מה שלמדנו בילדותנו. הוא הפוך מכל ה"תתאמץ – תשיג" "תלמדי – תצליחי", או "יגעת ומצאת תאמין". הוא מדבר על חיים בלי להידחף ובלי לדחוף. הוא מדבר על לחכות במקום לפעול. על פאסיביות במקום אקטיביות. בקיצור, הוא נשמע עיקרון לסתלבטנים ולוזרים. ולא היא.
כי העיקרון הזה אומר משהו הרבה יותר עמוק: הוא אומר שכשמשהו עוצר אותנו, לא מסתדר לנו, לא הולך לנו – יש תמיד איזה חתול שאנחנו לא רואים. ועד שלא נראה אותו, אין מה לזוז הלאה.