מחשבות של אחרים

הצרה היחידה היא, שזה הכי דומה לפרשנות של טקסט אכדי קדום, מבלי לדעת אפילו מילה באכדית (שומרית היא כמובן עניין אחר. הרבה יותר קלה וזורמת. אבל אכדית? אוף, איזו שפה איומה).
כי האמת היא פשוטה ונהירה בכל שפה: אין לנו שום מושג מה באמת קורה בצד השני. אנחנו לא יודעים דבר וחצי דבר על מה שעובר לו בראש, ועל הסיבות בשלהן הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג. אולי היא לא רואה טוב, או לא שומעת טוב? (בחיי, היה מי שסיפר לי שהוא חשב שאני סנובית, כי לא עשיתי שלום כשהוא עבר מולי עם האוטו. האמת היא שאני כל כך מרוכזת בכביש, חרדתית שכמוני, שאיני מעיפה מבט בנהגים). אולי אנחנו מזכירים לו את סבתו, זיכרונה לברכה, שהייתה רגזנית גמורה? אולי היא שקועה בשרעפי בוקר? אולי הוא לא קיבל את המייל? אולי אין לו זמן לקרוא מיילים? אלוהים, כל כך הרבה אפשרויות, כל כך מעט זמן.