מערבולת

"תישארו רגע עם הכאב, בלי לנסות להזיז אותו", מייעצים לא פעם מטפלים מתחום הפסיכולוגיה (בז'רגון הניו-אייג' קוראים לכך "תהיה עם זה רגע"). במילים אחרות, הם מייעצים למי שמרגיש שהוא טובע, להפסיק בבקשה לשחות. שזו, במחילה, העצה האחרונה שמי שמרגיש טובע מוכן לקבל. כשאין לנו אוויר, אנחנו עושים הכל כדי לנשום. הכל – כלומר, כל פעולה אידיוטית שמבטיחה לנו הקלה ולו לרגע, כי כבר אי אפשר יותר עם הכאב והצער וחוסר האונים. אנחנו מחפשים בייאוש הקלה רגעית – גם אם אחריה נרגיש עוד הרבה יותר גרוע (כמו שיודע כל מי שניסה לפתור לב שבור בעזרת מאהבת-ריבאונד, או מי שניסתה להקל על כאב פרידה ב"רק עוד פעם אחת אפגש איתו"). אז אנחנו עושים. פועלים במהירות, לעיתים בנמהרות, רק כדי להרגיש שהשליטה שוב בידינו.