כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.
יש חשיבות עצמית בכל הפעמים שאני נזעקת לעזור ולהציל. הו, כמה אני אוהבת לעזור ולהציל. להיזעק לעזרתם של הסובלים, אם ביקשו או לא ביקשו. כי נדמה לי באותו רגע שבידיים שלי נמצא מטה הקסמים, ויש להפעילו מייד. וזה בסדר, כמובן, לעזור, אבל רק כל עוד אני זוכרת שאני רק חלק מהתמונה. שלא שכחתי שאלוהים גדול ואני קטנה. ויש כוונה בכל דבר, ויש כלים אחרים חוץ ממני על הלוח שאלוהים יכול להזיז – שאנשים יכולים להזיז – כשהם צריכים עזרה.
ה כל העניין: אני רוצה, ולכן מגיע לי. אם אני רוצה לבלות במיטתי, אין שום צורך לגייס לשם כך עייפות. אם אני רוצה לראות שם סרט, אני לא צריכה בשביל זה חום גבוה. אם אני רוצה הפסקה מהבישול והניקיון, אני לא צריכה שום "אין לי כוח" בשביל זה. אם אני רוצה להפסיק לעבוד, אני לא זקוקה לשם כך לשחיקה. כל מה שאני צריכה זה לבחור. בלי תירוצים, בלי רגשי אשמה. רק לבחור. ולהבנה הזאת אני קוראת "החופש הגדול".