מה שצריך להוכיח
אם יש סימן מובהק לכך שהאהבה לא במיטבה בין בני זוג, הוא השאלה 'אם זה שווה לי'. אם כדאי לי להישאר. אם הקשר הזה נותן לי יותר ממה שהוא לוקח ממני. זה סימן, מפני שכאשר אנחנו אוהבים מישהו באמת, אנחנו נמצאים איתו למרות, לא בגלל. אנחנו אוהבים פשוט כי אנחנו אוהבים, וכל השאר לא רלבנטי. נהיה איתו גם כשהוא יהיה חולה או לא כשיר או מצוברח או כל הזמן בחו"ל, לא בגלל שזה כייף גדול, אלא בגלל שאנחנו אוהבים אותו. בגלל שאנחנו לא יכולים בלעדיו. במקום בו מופיעות התחשבנויות פנימיות, זה כבר סיפור אחר: זה המקום שבו הלב לא בטוח, והשכל מתערב כדי לנסות לעזור.
וכמו שזה כך בזוגיות, כך זה בינינו לבין עצמנו. כי בכל מקום שבו אנחנו מתחילים לשקול ולבדוק ולמדוד אם אנחנו שווים או לא, בעלי ערך או לא, כדאיים או לא – יש מעט מאד אהבה עצמית.