פנס בעין

כולנו נוטים לכעוס על המציאות כשהיא מכניסה לנו בוקס בעין; כשהיא לא מה שציפינו שהיא תהיה. אנחנו כועסים על טעויות שעשינו או שנעשו כלפינו, מתעקשים לשאול מה היה קורה אילו, להיצמד לתסריט שדמיינו. אנחנו רק שוכחים שאם כבר פותחים את האופציה, המציאות היא לא רק לא התסריט שרצינו – אלא גם לא הרבה תסריטים אחרים. שכמו שלא קרו הדברים שקיווינו להם, כך גם לא קרו דברים אחרים, עוד פחות מוצלחים ממה שקרה בשטח. שכמו שהיה יכול להיות הרבה יותר טוב – כך גם היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.