קולה

לפעמים, ללכת היא התשובה הנכונה: ללכת ולחפש לנו באר אחרת לשתות ממנה. כי הבאר הזו נסתתמה עבורנו, ועוד לא למדנו להפיק לנו מים (או קולה) לבד. ואז – כל רגע מיותר. כל רגע של טענות וכאב לב, כל רגע של התכופפות פנימית וריצוי ורציה.
אבל לפעמים הדלת אומרת לנו משהו אחר: "תישארו", היא אומרת, "ותנסו משהו אחר. כוס מים במקום קולה, חברות במקום תשוקה, ביטחון במקום התרגשות, מרחב במקום סימביוזה".