קשר

אנשים עסוקים בחובות כי ככה הם יוצרים קשרים וחיבורים. כי כשאני נותנת, נדמה לי שאני יוצרת ביני לבין האדם שנתתי לו חבל של מחויבות; חיבור בלתי נראה שקושר אותנו זה לזה. אני מחייבת אותו – לפחות בדמיון שלי – לקחת אותי בחשבון. אני יוצרת קשר. עקום, מפותל, בעייתי – אבל קשר. והקשר הזה גורם לי להרגיש שאני לא לבד.

מתחת ל"יימאס ממני" מסתתרת האמונה שקשר הוא משאב עם כמות מוגבלת. כאילו הוא שוקולד, וצריך להיזהר שלא ייגמר. כי אם אתנפל, זה ייגמר מהר, ואם אחסוך, הוא יישאר הרבה זמן.
אז צריך למנן מפגשים. לא להגזים בשיחות טלפון ובמילים אמיתיות. להפנות מדי פעם את העיניים, כמו במעלית. להיזהר עם כל האינטימיות החמה הזאת, שממיסה את הקשר לטמפרטורת גוף, עד כדי כך שהוא יכול ליזול ולהיעלם. לצנן, להרחיק, לשמור. שלא ייגמר לי, הו, שלא ייגמר.