כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.
לאחרונה אני עסוקה בלשכנע את הסביבה שלי שהיא לא צריכה אותי. מין מצב משונה שכזה, שבו אני מסבירה לכולם שאפשר להסתדר מצוין בלעדיי, בעוד הסביבה מצידה מסבירה לי שזה מסובך. קטע. בדיוק הפוך ממה שעשיתי כל החיים. ביום רביעי הקרוב אני נוסעת לטיול של שלושה שבועות. בלי הדייג. בלי הילדים. רק אני. מתנת יום הולדת …
יוצאים לחופשה של כל המשפחה? קבלו: שבעה כלים פשוטים ליציאה מרגעי משבר (הייתי, ניסיתי וחזרתי כדי לספר) טוב, אז חזרתי מחופשה משפחתית (זה משפט מעולה להתחלה של סטנד אפ. נראה לי שכל הקהל יישפך מצחוק על ההתחלה). כי כשזה כייף, זה הכי כייף. אבל כשזה מתחיל לרתוח… ובכן, לטובת הציבור שעומדת לצאת לחופשה עם בעלה …
ה כל העניין: אני רוצה, ולכן מגיע לי. אם אני רוצה לבלות במיטתי, אין שום צורך לגייס לשם כך עייפות. אם אני רוצה לראות שם סרט, אני לא צריכה בשביל זה חום גבוה. אם אני רוצה הפסקה מהבישול והניקיון, אני לא צריכה שום "אין לי כוח" בשביל זה. אם אני רוצה להפסיק לעבוד, אני לא זקוקה לשם כך לשחיקה. כל מה שאני צריכה זה לבחור. בלי תירוצים, בלי רגשי אשמה. רק לבחור. ולהבנה הזאת אני קוראת "החופש הגדול".