אור בעיניים

פוסט ובו ידובר: על החושך שפולש לנו לנשמה, על הדרך לגרש אותו ועל נומרולוגיה קבלית

את הנר הראשון של חנוכה הדלקנו עם חברינו אור ודרור (צעיר הבנים העיר שהוא מכיר חמישה שמות שקשורים לחנוכה: אור, דרור, אורי, יאיר ו…ניסים).
כשנפרדנו, בירכתי אותם: "שיהיה לנו הרבה אור". חשבתי רגע, והוספתי: "בעצם שיהיה לנו פחות חושך לגרש".
אמרתי, ורק אחרי שאמרתי הבנתי מה אמרתי (יכולתי להמשיך עם ה"אמרתי" הזה לנצח, אבל הי, יש גם סופגניות לאכול). כי מה שבעצם זיהיתי בברכה האגבית הזו, היא את האוטומט הכי בסיסי שלנו: להילחם בחושך בחוץ במקום להגביר את האור שבפנים.

נר לי דקיק

כולנו יצורים של אור. נולדנו מאירים, עם נשמה דולקת בתוכנו, כמו נר דקיק בתוך שקית נייר חומה שכזו, כמו שפעם היינו מכינים לטקסים של מירוץ הלפיד. נולדנו עם רצון לאור, לשמחה, לאהבה, להתרחבות.
רק שאז, כמעט מההתחלה, אנחנו נתקלים בחושך: דברים לא קורים כמו שרצינו. העולם בחוץ נראה כאילו הוא מפנה לנו עורף. מכשולים מסתירים לנו. פחדים מעוורים אותנו. נטישות מכווצות אותנו. אנחנו מתעצבים, נפגעים, כואבים, חוששים, והחושך קונה בנו שליטה.
ומכיוון שאיננו יכולים להשלים עם החושך, אנחנו עושים משהו. והמשהו הכי הגיוני לעשות, כך נראה, הוא לגרש את החושך שבחוץ, כדי שהוא לא יפלוש לנו לנשמה.

באנו חושך לגרש

וכך, אנחנו מתחילים לתקן את העולם: מכוונים את כל תשומת הלב שלנו החוצה, מחפשים את החושך ונכנסים בו:
אם למשל, הזוגיות עושה לנו לא טוב, אנחנו מעירים לבן הזוג ומנסים לשפר אותו: מטיפים לו לעמוד על שלו, או לכעוס פחות, או להיות קצת יותר רוחני או קצת יותר חומרי, יותר אוהב או יותר רגיש. ואם זה לא הולך, אנחנו מסיקים שהוא זה שעושה לנו חושך בחיים, ומסלקים אותו. הא! עכשיו יהיה לנו טוב.
אם אנחנו לא מוצאים את עצמנו, אנחנו מסתכלים על החושך של ילדותנו וכועסים על ההורים שלנו: מאשימים אותם שלא היו מספיק מבינים, מכילים ואוהבים. איך הם לא לימדו אותנו. איך הם לא עוזרים לנו. איך הם לא מטפלים בנו, אז והיום.
אם הדאגה לילדים כואבת לנו, אנחנו מטיפים להם: מבקרים אותם, ובטוחים שאם הם רק ישתנו, ינסו יותר, יתאמצו יותר, יהיו קצת יותר חברותיים / פתוחים / רציניים / מנומסים – הכל יסתדר, ונוכל להפסיק לדאוג.
ואי אפשר להאשים אותנו: זה פשוט הדבר ההגיוני לעשות: בכל פעם שאיזשהו מכשול בחוץ מפריע לנו להרגיש שמחים ומלאי אור – הכי טבעי לנסות לתקן, לשפץ או להעיף אותו מחיינו, כדי שלא יפריע לנו דבר בפנים.

נרותיי הזעירים

הבעיה היחידה עם המודל הזה הוא שהוא ממש לא יעיל. ראשית, מפני שהעולם בחוץ לא שש לשתף פעולה עם מאמצי התיקון שלנו: משום מה, בן הזוג מסרב להשתנות, הילדים מסרבים להסיר דאגה מליבנו וההורים מסרבים לתקן את העבר. ראש הממשלה מעדיף לשמוע לאשתו מאשר לנו ואפילו הטייקונים ממש לא בעניין המודל הכלכלי שפיתחנו.
שנית, מפני שנדמה שככל שאנחנו מנסים יותר לתקן את אהובינו, כך הם יותר נעלבים מאיתנו. כועסים עלינו. מתבצרים בעמדותיהם. ככל שאנחנו מבקרים אותם יותר, כך החושך בינינו גובר.
ושלישית, מפני שהחושך בחוץ אינסופי: לאן שלא נסתכל נראה דברים שאינם בדיוק כמו שהיינו רוצים שיהיו. בכל פעם שדאגה אחת נפתרת, מופיעה אחרת במקומה. אם הילדים בסדר, המצב הכלכלי לא משהו; אם הזוגיות משתפרת ההורים מתחילים להדאיג, וחוזר חלילה. וכך, כמו סיזיפוס יווני בימי החנוכה, אנחנו הולכים עם הנר הקטן שלנו ומנסים להדליק נרות אחרים מסביב, ברוח הגדולה שבכל פעם מכבה לנו, בתקווה נואשת שהאור שנדליק בחוץ יאיר את החושך שבתוכנו.

כל אחד הוא אור קטן

ובתוך כל זה, אנחנו מפספסים דבר אחד קטן: שיש דרך אלטרנטיבית לגרש את החושך – והיא פשוט להגביר את האור שבנו. להגביר אותו עד שאנחנו עצמנו מגרשים את החושך בעצם נוכחותנו. להיות האנשים הכי שמחים, פותחים, מגדילים שאפשר, עד שלחושך לא תהיה בנו שליטה.
לכאורה, מדובר בדרך פשוטה יותר: הרי על עצמנו יש לנו שליטה הרבה יותר גדולה מאשר על העולם מסביב. אין לנו שליטה על הרוח שבחוץ, אבל יש לנו שליטה יחסית על הרוחות שבתוכנו. אז למה אנחנו לא עושים את זה? למה אנחנו עסוקים בחושך של אחרים במקום בחושך שבתוכנו? כי האמת היא, שאין לנו מושג איך להגביר את האור שבתוכנו. פשוט לא למדנו אף פעם איך עושים את זה – הרי ההורים שלנו ביקרו אותנו במקום להגדיל את האור בתוכם, וגם המורים שלנו, ברובם, עשו אותו דבר. אז איך נעשה אחרת?

אנו נושאים לפידים

ובכן, יש דרכים רבות להגביר את האור בתוכנו: פילוסופיות ודתות שלמות עוסקות רק בזה. אני, מבחינתי, אציע את שלוש הדרכים שעובדות הכי טוב בשבילי (וכן, כדאי לנסות את זה בבית).
1. לעשות את מה שאנחנו הכי טובים בו. דרך אחת, אולי הכי פשוטה,היא לעסוק כמה שיותר בדברים שאנחנו הכי טובים בהם, באלה שאנחנו הכי אוהבים (כתבתי על זה בפירוט כאן). גם אם אין זמן, גם אם אין כוח, גם אם לא מסתדר – לא לוותר: על נגינה, על הקשבה, על משחק, על ריקוד. כי כשאנחנו עושים את הדברים שאנחנו טובים בהם ושמשמחים אותנו, אנחנו מתמלאים אור ומאירים את כל הסביבה שלנו.
2. לשנות את כיוון החשיבה. הפטנט הזה לקוח מהספר המופלא "כוחם המדהים של הרגשות", של אסתר וג'רי היקס. לדבריהם, רגשות שליליים (כלומר, חושך פנימי) לעולם נובע מסיבה אחת: מכך שהתמקדנו במה שאנחנו לא רוצים, במקום במה שאנחנו רוצים. ומכיוון שההתמקדות ומתן תשומת הלב היא הכוח הבורא המרכזי בחיינו, ההתמקדות במה שלא עובד, שלא משמח, שלא מקדם – רק מגדילה את נוכחותו בחיינו. רגשות שליליים מושכים אליהם התנסויות שליליות, וחוזר חלילה. מה עושים כדי לצאת ממנו? בני הזוג היקס קוראים לכך "להפנות את הסירה אל מורד הזרם", או פשוט לשנות את כיוון המחשבה. במקום להתמקד במה שאנחנו לא רוצים, להתמקד במה שאנחנו כן. ועכשיו דוגמה: אם כואב לנו שבן הזוג לא משתף אותנו בעולמו הפנימי (ונהיה לנו רע כי בזה התמקדנו: בזוגיות נטולת השיתוף והקשר), כל שעלינו לעשות הוא להתמקד במה שאנחנו רוצים: אינטימיות וקשר. בשנייה שאמרנו לעצמנו את המילים האלו, משהו בתוכנו נפתח לעומת הרגע הקודם. מכאן כבר קל יותר לשאול: "או.קיי, איך אני משיגה יותר אינטימיות וקשר בחיי בכלל, ובחיי הזוגיות שלי בפרט?" תודו שזה מקום הרבה יותר מאיר מהמקום המתלונן שבו היינו קודם.
3. להאיר על אחרים. השיטה השלישית לקוחה מ"שיטת המגירות", ומתייחסת לחושך שנוצר לנו כשאנחנו מסתכלים על אדם מסוים, וכועסים עליו. במקום לכעוס ולהתבצר ברגשות שליליים, מציעה השיטה להפנות אל האדם זרקור שכולו אור, ולנסות להבין מהי התכונה או היכולת שגרמה לאותו אדם לנהוג כפי שנהג – והיינו רוצים גם לעצמנו. במילים אחרות: במקום להציג את עצמנו כאבירי האור ואת האחר כאביר החושך, אנחנו מנסים לזהות את האור שבתוכו שיכול להועיל גם לנו; ללמוד ממנו במקום להתנשא מעליו. לדוגמה, אם בן הזוג שומר לעצמו את רגשותיו הכמוסים, נשאל את עצמנו ראשית: "למה הוא נוהג כך?" ניקח דף ועט, ונרשום את כל התשובות העולות בדעתנו: "כי הוא לא אוהב אותי מספיק", "כי ככה חינכו אותו", "כי הוא שומר על עצמו", "כי הוא משתדל לא לומר מילים מיותרות", "כי הוא נאמן לעצמו, ולא עובד בלרַצות אותנו", "כי הוא מעדיף מעשים על מילים". לא מפסיקים עד שמגיעים בשלב הבא, נשאל את עצמנו: איזו מכל התכונות הללו חסרה לנו? מי מהן הייתה יכולה לקדם אותנו? האם גם לנו יכול להועיל אם נדבר פחות ונעשה יותר? האם גם אנחנו יכולים לצאת מורווחים מקצת יותר שמירה על הפה, או מהפסקת הנוהג לרצות אחרים, למשל?
המשותף לשלוש השיטות הללו הוא, שהן מחזירות את המיקוד אלינו, במקום אל הסביבה. הן מתרכזות בהגדלת האור לנו במקום בגירוש החושך שמסביב. כמה לא מפתיע לגלות שכשמואר וחם לנו בפנים, וכשיש לנו אור בעיניים – אפילו הלילה שבחוץ נראה הרבה פחות חשוך.

ומשהו על נומרולוגיה קבלית:

לפי נומרולוגיה קבלית, לכל מספר יש יכולות משלו וחוזקות משלו – יכולת להאיר אור גדול. רק מה? איכות וזווית האור משתנה ממספר למספר. לכבוד החנוכה, קבלו ספיישל אורות מיוחד, ובדקו מה האור המרכזי שלכם: חשבו את יום הלידה ואת נתיב הגורל שלכם, ובדקו מהו האור של כל אחד מהם (נוסחת החישוב נמצאת כאן). רק שימו לב: יום הלידה ונתיב הגורל הם רק חלק מספקטרום האור שלכם. לחישוב מדויק של כל האורות שלכם, לאורך ולרוחב המנורה, יש לפנות לייעוץ נומרולוגי.
מספר 1 בנומרולוגיה: ניחן באור הבריאה, היצירה, היוזמה. יש לו יכולת ליצור יש מאין, לתכנן ולהוביל אחריו שותפים ליצירה, בנחישות, בעקביות, בהתמדה וללא צורך באישורים מבחוץ.
מספר 2 בנומרולוגיה: ניחן באור הקבלה, ההבנה, ההזדהות והרגישות. בעל יכולת להרגיש אנשים, להבין לליבם, לפתור בעיות הכרוכות בקשרים בין אנשים ובמבנה הנפשי שלהם.
מספר 3 בנומרולוגיה: ניחן באור היצירה, הזרימה, האופטימיות הבלתי נדלית. בעל יכולת לבטא את עצמו, להתחבר למזל ולהגנה, לשמח, ליצור, לשחק ולאהוב עד בלי די.
מספר 4 בנומרולוגיה: ניחן באור האבחנה הדקה, הבנייה והמוסר. בעל יכולת לבנות דברים מהיסוד, בנחישות, סבלנות ויציבות; להבחין בכל פרט ולתקן את הדורש תיקון, לשמור על עקרונות ולחזקם.
מספר 5 בנומרולוגיה: ניחן באור החשיבה המהירה, הכריזמה והגמישות. בעל יכולת לראות מעבר לאופק, להתגמש בהתאם לנסיבות, למצוא פתרונות חדשים ולשכנע את המהססים.
מספר 6 בנומרולוגיה: ניחן באור ההרמוניה, היופי והמסירות. בעל יכולת ליצור תחושת משפחה ובית בכל מקום בו הוא נמצא, לזהות את צרכי האחרים ולתת מעצמו למענם.
מספר 7 בנומרולוגיה: ניחן באור המקוריות, הטיפול והלמידה. בעל יכולת לחשיבה ממוקדת ועמוקה, לחיבור רוחני, לטיפול והקשבה לאחר, להקשבה לקול הפנימי שלו.
מספר 8 בנומרולוגיה: ניחן באור הביצוע, השפע והסמכות. בעל יכולת להניע מהלכים, להוציא מהכוח אל הפועל, להביא שפע לעצמו ולעולם, להיות המוקד שעליו סומכים ועליו נסמכים.
מספר 9 בנומרולוגיה: ניחן באור האמת, ההענקה והמסר. בעל יכולת להדריך ולהעביר מסרים, להיצמד לאידיאלים ולהגשימם, לרדוף אחר האמת ללא לאות, לתת לאחרים ללא גבולות.

ולסיום, שיר (שגם הוא מגרש את החושך בלילה). ותודה לחווה אלברשטיין, שמאז ילדותי, וללא ידיעתה, מונתה למגרשת השדים שלי