שנהיה לראש
אבל לא כל הזמן.
שלא נשכח לצאת ממנו מדי פעם,
מהראש הזה,
ולזכור שאנחנו יותר מהמחשבות שלנו.
***
שנהיה לידיים,
שיודעות לעשות,
אבל גם לחבק
חזק חזק
ובעדינות.
ושיודעות גם לשבת במנוחה
על הירכיים.
בלי לעשות דבר.
***
שנהיה לרגליים
שיודעות ללכת בדרך
גם כשהיא לא סלולה.
גם כשהיא מפתיעה, לא נוחה, לא נודעת.
***
שנהיה לבטן
מלאה תחושות.
קשובה לעצמה.
שנהיה לגב,
לאלה שאנחנו אוהבים,
לאלה שאין להם גב,
לאלה שזקוקים לנו.
***
והכי חשוב –
שנהיה ללב.
מרגיש, פתוח ופועם
אל כל היופי שמסביבנו,
אל כל הברואים שניחנו, כמונו,
בלב.
***
שנהיה לזנב.
לא תמיד, אבל מדי פעם.
שנדע לשים את האגו בצד,
לדעת מה אנחנו לא יכולים לנהל,
איפה אנחנו רק כוח עזר,
ידיים שבאו לחזק.
***
וכן, שנהיה לראש.
שנסכים להוביל
בלי פחד
בלי לחשוש מגודל האחריות,
בדרך אל הרעיונות
שחשובים לנו.
***
שנהיה בני אדם.
שלמים.
מכילים את כל חלקיהם.
שנהיה טובים אלינו
ואל כולם.
שנה טובה.
נ.ב. תקוות ופחדים, אתמול ומחר. שיר ראש השנה האולטימטיבי שלי