כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.
יוצאים לחופשה של כל המשפחה? קבלו: שבעה כלים פשוטים ליציאה מרגעי משבר (הייתי, ניסיתי וחזרתי כדי לספר) טוב, אז חזרתי מחופשה משפחתית (זה משפט מעולה להתחלה של סטנד אפ. נראה לי שכל הקהל יישפך מצחוק על ההתחלה). כי כשזה כייף, זה הכי כייף. אבל כשזה מתחיל לרתוח… ובכן, לטובת הציבור שעומדת לצאת לחופשה עם בעלה …
אני לומדת לאחר. ושיאחרו לי "טוב, אני מבינה שאני פשוט צריכה לצאת תמיד חמש דקות אחרי הזמן שקבענו", אומרת לי י', חברתי משכבר, ולמרות שהיא לא נשמעת כועסת, אני מתכווצת. כי היא צודקת לגמרי: אני מאחרת. כבר כמה פעמים שאני קובעת איתה לצאת לטיול כלבים ומאחרת, בכל פעם בחמש-עשר דקות, וזה לא לעניין. ממתי אני …
משמעת עצמית, את שומעת? לא רוצה אותך יותר כאן בסביבה בשבת שעברה לא כתבתי את הפוסט השבועי. זו הייתה הפעם הראשונה מאז היות הבלוג שלא העליתי פוסט בזמן, ולא הייתה לי שום סיבה מוצדקת. עד כה, הפעמים היחידות שבהן לא עלה פוסט התרחשו כשהייתי בחו"ל, או חולה לגמרי. כזו אני: המעסיקה הכי קשוחה של עצמי. …
דווקא בסיטואציות של שפע עצום, אני מוצפת ולא מסוגלת לקחת כלום אז בשבוע שעבר הייתי במסיבת השקה מפוארת. האוכל זרם כמים, האלכוהול סחרר ראשים ורגליים, המוסיקה רעמה. אנשים מסביב צחקו ואכלו ושתו ושתו עוד קצת, ואכלו משהו לקינוח. ואני? אני רציתי למצוא חור, רצוי קטן, ולהתכרבל בתוכו. *** קשה לי עם המון. המון רעש, המון …
בשבע עשרה השנים האחרונות למדתי לגדל ילדים. רק עוד לא למדתי להפסיק לפחד עליהם הבן הגדול שלי בן 17 היום. רק אלוהים יודעת לאן ברח הזמן. לפני שבע עשרה שנים נסעתי ללדת אחרי ליל הסדר. קיבלתי חדר מצוין ופיטוצין מהגיהינום. במשך שלושה ימים אכלתי רק עוגיות פסח – אלה שנראות כמו חלון עם סורגים וטעימות …
אם יש דבר שהייתי רוצה יותר מלהיות מיוחדת, הרי זה, ובכן, להיות כמו כולם בחודש הקרוב צפויה לי נסיעת עבודה מגניבה לחו"ל. הייתי יכולה לעוף עליה בדמיון עד אין קץ, אבל במקום זה אני לחוצה. מהטיסה? לא. מלהשאיר את כל הבית על בעלי היחיד? לא. מה שמלחיץ אותי באמת זה שבאחד הערבים אני אמורה ללבוש …