נא באוזן (או: איך למדתי מה זה בזבוז זמן)

פוסט ובו ידובר: על אזניות מקולקלות, על קול פנימי תקין ועל נומרולוגיה קבלית

שבע ועשרים בבוקר. בזה הרגע סיימתי לשלוח את כל בני הבית לבתי הספר (ממש נחמד, בעל מורה. אפשר לשלוח אותו בבוקר לבית הספר), ויש לי בדיוק שלושת-רבעי שעה עד הפגישה הטלפונית הראשונה. הטריינינג ונעלי הספורט כבר עלי, האם.פי בשלוף. כולי מוכנה ומזומנה להליכת הבוקר, ארבעים דקות של מדיטציה טהורה בשבילי המצפה, הזדמנות לחשוב על מה שסוער לי בפנים, פלוס זמן יקר שמוקדש לחיפוש נושא לפוסט הבא בבלוג. אבל אז, אני מגלה שהאזניות של האם.פי לא עובדות. במהירות אני ניגשת לקופסה של האם.פים (אפשר לומר ככה ברבים?), להוציא לי אזניות אחרות. אך אבוי, כולן סבוכות זו בזו משל היו כדור צמר שחתול עשה בו שפטים. כשאני מורטת ומפרידה, מסובבת ומשחילה, אני מרגישה איך הלבה האדומה בתוך המוח שלי עומדת להתפרץ, ולשרוף הכל: "בזבוז זמן! תראי איזה בזבוז זמן!"

תכניות חומש

מאז ומתמיד בזבוזי זמן הטריפו אותי. אם יש משהו שאני עושה נהדר, זה לתכנן את השלבים במטלות שלי, כך ששום רגע לא יילך לאיבוד. יש לי תכניות חומש לכל דבר: הבצל לרוטב מיטגן בזמן שאני מכינה את עיסת הקציצות, מכונת כביסה אחת מתייבשת בזמן שהשנייה נרטבת, כתבה אחת תמיד נמצאת בשלבי חיפוש מרואיינים בזמן שאחרת נמצאת בכתיבה ועוד אחת בתהליך הראיונות. אני משתגעת מזה שגורמים לי לחכות, לא לעשות כלום, בזמן שיש לי כל כך הרבה מה לעשות.
אבל דווקא תקרית האזניות המסובכות עשתה לי משהו. משום מה, בדיוק ברגע שהצלחתי להפריד את החוט האחרון, שמעתי קול פנימי לוחש: "מי אמר שמה שעשית עכשיו זה בזבוז זמן"?
"מה זאת אומרת"? עניתי לקול. "ברור שזה בזבוז זמן. התכוונתי לעשות הליכה, ובמקום זה מצאתי את עצמי מפרידה חוטים. זה ממש לא מה שהתכוונתי לעשות".
"התכוונת לעשות מדיטציה בהליכה", הזכיר לי הקול. "לתת למוח לנוח מכל השטויות שמעסיקות אותו. לתת לו לעוף קצת, כדי להבין על מה את צריכה לעבוד ברמה הפנימית. מה נראה לך שעשית עכשיו, עם החוטים?"
מזל שהוא היה רק קול, נטול עיניים, מה שמנע ממנו לראות שאני מסמיקה. "נתתי למוח לנוח מכל השטויות שמעסיקות אותו".
"ועל מה הבנת שאת צריכה לעבוד ברמה הפנימית"? הוא מדריך אותי בסבלנות (לקולות פנימיים יש המון סבלנות. חוכמה גדולה: אין להם עבודה, ילדים, כביסה. רק תובנות לגדל).
"אמממ… על סבלנות?"

פנימה או החוצה?

וזה היה הרגע שבו שמעתי לא רק את השיר שהתנגן לי באם.פי, אלא עוד משהו: הבנה חדשה מבצבצת. ההבנה שאני מגדירה משהו כ"בזבוז זמן" רק כשאני שופטת את הפעילויות הפיזיות שאני עושה (מועילות, נחוצות, חשובות – או בדיוק ההיפך) ומעניקה להן ציונים, במקום לבדוק את המצב הפנימי שלי בזמן שאני עושה אותן. ומכיוון שהמצב הפנימי תלוי בי ורק בי, כל פעילות שאני עושה יכולה להיות נטולת חשיבות או חשובה להפליא; בזבוז זמן – או ניצול מיטבי שלו.
במילים אחרות: המתנה בתור לקופות בסופר יכולה להיות בעלת ערך מאין כמוה בתור תרגיל בכבוד לאחר, בנשימה, בסבלנות. יציאה להליכה יכולה להיות בזבוז זמן מוחלט אם אני עסוקה בזמן הזה אך ורק בהעלאת גירה של כעסים ישנים.
זמן משחק עם הילדים יכול להיות אימון בלהיות כאן ועכשיו, בהקשבה, בהתמסרות – או בזבוז זמן מוחלט, אם במשך כל זמן המשחק אני עסוקה בלתכנן איך אספיק גם לנקות את הבית. והפרדת חוטים של אזניות… ובכן, היא יכולה להיות בדיוק הרגע שבו עולה לי רעיון לפוסט חדש.

ומשהו על נומרולוגיה קבלית:

לכל אחד מאיתנו יש עבודה פנימית שונה לעשות בזמן שהוא עושה דברים שנראים בעיניו "בזבוז זמן".  יש כאלה שצריכים להתמקד על סבלנות (כמוני), ואחרים צריכים להתמקד על אינטימיות, מיקוד ועוד. אחת הדרכים הטובות לברר מה ה"אישיו" שאותו כדאי לכם לבדוק היא להסתכל על נתיב הגורל שלכם (אותו מספר שמתקבל מחיבור וצמצום של כל מספרי תאריך הלידה שלכם). בעוד שנומרולוגיה פשטנית מתייחסת לנתיב הגורל רק כאל תכונה מרכזית או ייעוד מקצועי, אני גיליתי שבו מסתתר לא פעם העניין המרכזי שבו אנחנו מתעסקים ברמה הפנימית. הנה כמה רעיונות לנושאים כאלה, על פי מספרים (כמובן שכדי לבדוק מהו באמת העניין הספציפי של כל אחד, צריך לערוך ייעוץ נומרולוגי כולל).
1 – עצמאות מול תלות, ניהול אחרים מול "להיות מנוהל",  תכנון מול זרימה ספונטנית
2 – אינטימיות מול פגיעות, להיות מס' 2 מול להיות האדם שבראש, רגש מול שכל
3 – היכולת לבטא את עצמכם, הרצון להישאר ילד, הצורך בריגושים מול כללי החברה
4 – סדר ומשמעת עצמית מול כאוס, חוקים חיצוניים מול חוקים פנימיים
5 – הצורך בחופש ומרחב מול הצורך בשגרה, הצורך בשינויים מול החשש מהם
6 – הצורך בהרמוניה מול ביטול העצמי, דאגה מול שתלטנות
7 – אינדיבידואליזם והתבודדות מול רצון בקשר, רוח מול אדמה, התייחסות אמביוולנטית לכסף
8 – היכולת להתמקד מול הרצון להתפזר, ענייני סמכות ומעמד (קושי מול סמכות של אחרים, בעיקר), ענייני כסף
9 – דברנות מול שתקנות, צורך פנימי ללמד מול קושי ללמוד מאחרים.
לא פעם, מה שנראה לנו כמו "בזבוז זמן" הן בדיוק הסיטואציות שבהן עלינו לתרגל את מה שקשה לנו.