כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.

איך ללטף קיפוד מור אסאל

הרומן החדש

שכתבתי מחכה לכם!

לקריאת הפרקים הראשונים –

הקליקו כאן

התפתחות אישית

לכי תשאלי

איכשהו הגיעו לידיי ארבע שאלות חשובות. לשימוש יומיומי, אחרי הארוחה, עם הרבה מים תקופת השבלול שלי בשיאה. זה טוב, תקופת שבלול מפעם לפעם. לא כייף כל כך, אבל טוב: כי בתקופת שבלול הקולות הפנימיים נשמעים ברור יותר. יש פחות רעשים שיפריעו להם להישמע. והקולות שלי תמיד שואלים. וכששואלים, כך מסתבר לי פעם אחר פעם, מקבלים …

לכי תשאלי לקריאה »

פחות הוא היותר החדש

או: איך לעדכן את תודעת השפע פתאום, לאחרונה, אני רוצה פחות. אולי בגלל שבתחום העבודה הבנתי פתאום שאם אני נענית לכל מה שהעולם מניח לפתחי, אני נכנסת שוב לטרפת עבודה לא מאוזנת, והחלטתי לעצור, לתחם, להגביל. להרצות פחות, לטפל פחות, להדריך פחות. במקום לרכוב על הגל, לשכשך בגלים שליד החוף. אולי בגלל שזה עתה חזרתי …

פחות הוא היותר החדש לקריאה »

לסגור את מחלקת הדרמה

(או: ארבע שאלות שמפרקות כל דרמה, מוצלחת ככל שתהיה) בצעירותי (שלא להזכיר את ילדותי), הייתי דרמה קווין רצינית. אחת הטובות, אם יורשה לנחתומית להעיד על עיסתה. כל אירוע העיר בי עלבונות, סערות רגש, כאבים רדומים. הייתי מגיבה לחילופין בהתפרצויות כעס, בנתק או בפסאדה המדויקת (שבה עשיתי התמחות מיוחדת) של קדושה מעונה. עם השנים למדתי לעבוד …

לסגור את מחלקת הדרמה לקריאה »

לעזוב את דת העבודה

איך ללמוד לנוח בלי לכעוס על עצמך (כמעט בכלל) תקשיבו, אתם יודעים מה עושים אנשים שיודעים לנוח? השבוע בדקתי את זה. לא תאמינו. זה הולך ככה: הם יודעים להתעצל במיטה ולא לקפוץ ממנה כמו קפיץ מלא מרץ ברגע שהשעון מצלצל. הם לפעמים (נגיד, בחג) הולכים לישון בלי לכוון שעון בכלל. הם לא קובעים פגישות לימים …

לעזוב את דת העבודה לקריאה »

גם זה יעבור

הוראות למחלימה משפעת רגשית אז התקופה הזאת לא משהו בשבילי. שום דבר חיצוני לא קרה, תודה לאל. סתם ככה, תקופה שכזו. אולי זה הריתמוס הטבעי שלי (עולה, יורדת, עולה), ואולי זו שנה 4 בנומרולוגיה שצנחה עלי במלוא עוזה, משקפת לי חזק מאי פעם את הכל. טוב ופחות טוב וגם הרבה פחות טוב. *** כך או כך, אני …

גם זה יעבור לקריאה »

שיהיו לך חיים בעלי ערך

מה שאני מאחלת לעצמי ביום ההולדת הזה פעם, כשהייתי קטנה, היינו מאחלים זה לזה בימי ההולדת: "שתגשימי את כל החלומות שלך" (לעיתים היינו מאחלות "שתישארי את", כאילו יש אופציה אחרת. אם הייתה, בטח היו שנים שהייתי חוטפת אותה בשתי ידיים. ממש רציתי להיות מישהי אחרת). כשגדלתי, מצאתי את עצמי מאחלת לעצמי איחול הרבה יותר צנוע: …

שיהיו לך חיים בעלי ערך לקריאה »

דילוג לתוכן