כותבת, מרצה, מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. מכורה למילים ולתובנות. חובבת מסעות פנימיים. לא מוותרת על שנ"צ.
(סליחה על הבדיחה העתיקה. פשוט לא יכולתי להתאפק) אז השבוע כל מיני דברים קטנים לא עבדו לי. טיפולים התבטלו ברגע האחרון, היומן שלי התמלא מחיקות ממטלות שזזו ואז זזו שוב, הימים שוב התארכו והתמרחו, תור חשוב שניסיתי לקבוע התאפשר רק ביום לא נוח בעליל. ומצאתי את עצמי מתרגזת על זה, כמובן. ואז, ברגע של בהירות, …
יוצאים לחופשה של כל המשפחה? קבלו: שבעה כלים פשוטים ליציאה מרגעי משבר (הייתי, ניסיתי וחזרתי כדי לספר) טוב, אז חזרתי מחופשה משפחתית (זה משפט מעולה להתחלה של סטנד אפ. נראה לי שכל הקהל יישפך מצחוק על ההתחלה). כי כשזה כייף, זה הכי כייף. אבל כשזה מתחיל לרתוח… ובכן, לטובת הציבור שעומדת לצאת לחופשה עם בעלה …
שימו לב, שימו לב: אני לא יכולה יותר. כלומר יכולה, אבל לא יכולה מגיע הרגע שבו את מרימה ידיים. שבו את מכריזה: סליחה, אבל אני לא יכולה יותר. לא ככה. לא מסוגלת. זה אף פעם לא קל, להכריז שנשברת, שאת לא ממשיכה, שאת לא יכולה יותר. אבל זה הכי קשה כשבעצם את כן. *** כבר …
אני לומדת לאחר. ושיאחרו לי "טוב, אני מבינה שאני פשוט צריכה לצאת תמיד חמש דקות אחרי הזמן שקבענו", אומרת לי י', חברתי משכבר, ולמרות שהיא לא נשמעת כועסת, אני מתכווצת. כי היא צודקת לגמרי: אני מאחרת. כבר כמה פעמים שאני קובעת איתה לצאת לטיול כלבים ומאחרת, בכל פעם בחמש-עשר דקות, וזה לא לעניין. ממתי אני …
אני פוחדת מתוקפנות. ממש קשה לי עם תוקפנות. תוקפנות מכל סוג – מילולית, פיזית, רגשית – עושה לי להרגיש לא טוב. תוקפנות חיצונית – ובעיקר זו שצומחת בתוכי: ממנה אני הכי מפחדת. זו שמחממת לי את הפנים ומרעידה לי את הידיים. היו תקופות בהן נכנעתי לה יותר. רציתי להכאיב למי שהכאיב לי. הרגשתי צודקת וחזקה …
כשאני מצליחה לצאת מהעור שלי, נהיה לי פחות צפוף לאחרונה אני מנסה לצאת מהעור שלי. זה לא פשוט, כי הוא די הדוק, העור שלי (חוץ מפה ושם צלוליטיס, שלא לומר קמטי הבעה. בעיקר בבטן). והוא גם די רגיל לעטוף אותי מכל הצדדים: מצד הגוף, ומצד הלב, ומצד ההיגיון. לומר לי: "את זו את, והם זה …